כשהמו"מ הקואליציוני הגיע לישורת האחרונה ומרבית השרים כבר עמלו על מינוי ה"כוורת" שתלווה אותם, נתניהו הפתיע כשמינה את עידית סילמן לשרה להגנת הסביבה. סילמן, שחלמה לכהן כשרת הבריאות, היתה יכולה להפוך את התפקיד למלחמת חייה עבור בריאות הציבור שעה ש־2,500 בני אדם מתים בשנה בישראל מזיהום אוויר. אך בשנה הראשונה לכהונתה העדיפה להתמקד באינטרסים סקטוריאליים.

את ראשית הקדנציה שלה עיטרה סילמן פגישה עם מכחישי אקלים, והבהרה כי היא רואה בתעשיינים "שותפים לדרך ולא מכשול שיש לסלק", לאחר שטענה כי במשרדה, האמון על מאבק בזיהום האוויר ובמפגעים סביבתיים, דבקה תדמית של "שוטר רע, רגולטור שרודף לעיתים אחרי יזמים, תעשיינים וחברות". התקציב וחוק ההסדרים שאושרו ייזכרו כדורסניים לסביבה. לראשונה, אישר המשרד לפגוע בסמכויותיו בחוק אוויר נקי — החוק הסביבתי החשוב ביותר שנחקק בישראל.

אם לא די בכך, ההתחייבויות הסביבתיות הקואלציוניות של ממשלתה ובראשן חקיקת חוק אקלים לא מומשו עד היום, בזמן שהממשלה מיהרה לבטל את המס על כלים חד־פעמיים האפקטיבי. את המהלך תירצה ב"הממשלה הקודמת הנחיתה החלטה שמעוררת אנטגוניזם כלפי ציבור מסוים".

"בשורה" נוספת שנשא התקציב, היא איום אפשרי לקצץ השנה בתוכנית אקלים ופסולת שיועדה לטובת החברה הערבית, בכדי לממן תוכנית לטיפול בנושאים אלו בחברה החרדית. אין זה מפתיע; סילמן מתמקדת באופן מיוחד באינטרסים סקטוריאליים וביריית הפתיחה לפריימריז בליכוד. את יומנה מעטרות פגישות רבות עם ראשי ערים ופעילי ליכוד, ונתח נכבד מעשייתה מוקדש לקידום נושאים סביבתיים ביהודה ושומרון. כך למשל, התגאתה בכך שקרן הניקיון תעביר 4 מיליון שקל לגרעינים התורניים, להם אין כל יתרון סביבתי.

הנושא איתו תזוהה כנראה שנתה הראשונה של סילמן יותר מכל, הוא פרויקט הדגל שלה: פיילוט לרחצה נפרדת מגדרית במעיינות רשות הטבע והגנים, בדיוק בימים שבהם החברה הישראלית השסועה מצויה במצב נפיץ מאי פעם.

שני אשכנזי