מהו הרגע שלא תשכח ממשבר הקורונה?

“בערב שבו הוכרז על הסגר הראשון, במרץ, כינסנו את כל ההנהלה וקיבלנו החלטות שהשפיעו על כל הפעילות העסקית השנה: להקים מוקד, לבחור אילו מחלקות יעברו לעבוד מהבית, להזמין את הסחורה הנכונה שתיתן מענה לאנשים במטה, להתנהל מול הרגולטור סביב הגדרת ענף החשמל כחיוני.

“באותו חודש גם היינו על סף סיכום השותפות עם בוש העולמית. למרות שגם ישראל וגם גרמניה נכנסו לסגר, המשכנו לפי התוכנית וחתמנו על אחד ההסכמים הכי חשובים לחברה. זו הוכחה שדברים אפשריים גם כשהעולם עובר משבר גדול”.

במה הקורונה שינתה את אלקטרה צמיחה?

“היא זירזה תהליכים. הארגון הפך ליותר מהיר ודיגיטלי בכל הקשור לתקשורת עם הלקוחות והשותפים העסקיים, ובכל הקשור לצמיחה. לראייה, חתמנו על ההסכם עם בוש ופיתחנו מגעים מתקדמים עם רשת חנויות הנוחות סבן אילבן, בלי שהם ביקרו בישראל ובלי שאנחנו ביקרנו אצלם.

“למדנו לקיים גם תהליכי רכש ותקשורת עם ספקים ולקוחות באופן דיגיטלי לחלוטין. השנה הזו לימדה אותנו לנהל את הזמן בצורה נכונה יותר, וזה ישפר את היעילות שלנו גם בהמשך הדרך”.

מה יהיה האתגר הניהולי הגדול שלך ב־2021?

“להכיר את הלקוח החדש. בשלב היציאה מהקורונה נידרש להיות קשובים ללקוחות שלנו ולהבין מה הם צריכים, מתי ובאיזה אופן. העולם הצרכני שאחרי הקורונה יהיה שונה, והרבה יותר דיגיטלי: הצריכה בבית תהיה חזקה, כי אנשים יגדילו את העשייה בביתם, ואנחנו נידרש לספק להם פתרונות במוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומיזוג. לאחר החתימה עם בוש ו־ויסמן העולמיות נשיק ב־2021 מערכות חימום מתקדמות, וזו תהיה דריסת רגל עבורנו בזירה האירופאית. בתוך כל זה, אנחנו צריכים להקים מפעל חדש באשקלון ולהשיק בו מוצרים חדשים, יחד עם בוש”.

מהי עמדתכם באשר לעבודה מהבית? תמשיכו לשמור על מצבת הנדל”ן המשרדי?

“למעט עשרה עובדים שנמצאים בסיכון ועובדים מהבית, כל עובדי המטה המשיכו לעבוד במשרדים, בקפסולות. נמשיך לעבוד כך גם ב־2021. יש לנו גמישות ברמת עבודה מלאה מהבית, אם זה יידרש, אבל אין לנו שום כוונה לצמצם את שטח הנדל”ן המשרדי. אני מאמין בתקשורת בינאישית במערך הניהול. עבודה מלאה מהבית אינה מהווה תחליף לתקשורת בין האנשים בחברה”.

מה ההצלחה והפספוס המרכזיים שלך השנה?

“ההצלחה היא התוצאות הכספיות הטובות שלנו במחלקות קמעונאות הסחר ומיזוג האוויר, והחתימה על שותפות עם חברה בינלאומית כמו בוש. הפספוס שאני מרגיש הוא ברמה האישית: בשנה כזו, שלא היו כמעט טיסות לחו”ל, הלוואי והייתי יכול להיות קצת יותר בבית עם המשפחה. פה יש לי תחושת פספוס”.

‍