לפני קרוב לשנתיים נכנס ד"ר משה ברקת לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון. בתפקידו הוא מפקח על החיסכון הגדול ביותר של רוב הציבור – החיסכון הפנסיוני העומד על מעל ל־1.5 טריליון שקל. ברקת הגיע אחרי קדנציה סוערת של קודמתו, דורית סלינגר, שהצליחה להיכנס לקרבות כמעט בכל חזית ולייצר תהודה תקשורתית גבוהה מכל קודמיה. בניגוד גמור אליה הוא נתפס כאדם מחושב וסולידי, אולם החזות הסולידית עלולה להטעות, אחרי שהראה כי אינו נרתע מעימותים.

עם כניסתו לתפקיד עסק ברקת בשינוי חלקים מהמדיניות של סלינגר שנראו לו מוטעים, בראשם החלפת משטר הסולבנסי של חברות הביטוח במודל הישראלי שהמציאה קודמתו, ואימץ את המודל הנהוג באירופה. מי שנחשף מקרוב למה שהתרחש במשרדי חברות הביטוח בימים הראשונים של משבר הקורונה, טוען כי החלטה זו שלו מנעה הידרדרות של חלק מהן למשבר שהיה גורר איתו את כל השוק הישראלי.

שתי הנהנות המרכזיות מההחלטה היו שתיים מהחברות הוותיקות בתחום ביטוחי החיים – כלל ומגדל. אלו אותן חברות שמעסיקות את ברקת במה שכנראה יקבע גם את המורשת שלו בתפקיד, הודות להחלטה לעשות סוף לפארסת הממשל התאגידי בחברות: בכלל, נטולת גרעין השליטה, שם הראה ליו"ר דני נווה את הדרך החוצה; ובמגדל שנשלטת על ידי שלמה אליהו, יצא ברקת למתקפה, תוך הוראה מפורשת להרחיק את בעל השליטה, שבשמונה שנותיו בחברה החליף תשעה מנכ”לים ויו”רים.

אליהו בינתיים מתעלם מהוראתו של ברקת ומסרב לפנות את מקומו תוך שהוא נאחז בחוות דעת משפטיות על אי־סמכות המפקח ורומז על כוונתו להשיב מלחמה. הקרב במגדל והעלאת כלל על מסלול של יציבות וצמיחה עם הניהול שעליו הימר, יקבעו את מידת הצלחתו של ברקת בתפקיד.

נוסף על כך ברקת התמודד השנה מול סוכני הביטוח, שיצאו למאבק חריף בסוגיית מתן רישיון סוכן ביטוח לחברות כרטיסי האשראי, מהלך שאותו עבר בהצלחה, חרף לחצים פוליטיים. המאבק הזה הוא רק הפתיח לחזון האמיתי של ברקת: שינוי מודל הפעילות של סוכני הביטוח לאובייקטיבי, הכולל תגמול אחיד מכלל חברות הביטוח – משימה כמעט בלתי אפשרית.

ויש גם משבר קורונה, שמשפיע על הציבור וחייב את ברקת לצאת, באיחור מה, בשורת הקלות לאלו שנאלצו להפסיק את הפקדת הכספים לחיסכון הפנסיוני אחרי שאיבדו את עבודתם.

גולן חזני ועירית אבישר

‍