39
רם דרורי
בית שמש
גיל: 57 • מגורים: הרצליה • ותק בתפקיד: 7.5 שנים
האם הירידה במעמד הבינלאומי של ישראל משפיעה על המגזר העסקי?
"אנחנו מאותגרים מהסיטואציה הזאת, אבל עומדים באופן מלא בתוכניות העבודה שלנו ופעילותנו לא נפגעת. במעגלים ובממשקים הקרובים שלנו כחברה – כמו ספקים, לקוחות ונציגים בחברות הבנות בחו"ל – אני לא מזהה בעיה, ושם אפילו מגלים כלפינו אמפתיה נוכח המצב. עם זאת, ברמה הפוליטית יש אתגרים, יותר קשה להשיג אישורי יבוא, לפעמים יש מקומות שמורידים תריס, וזה מאוד מדאיג. זה כואב לי ברמה האישית, כאזרח. זה מצב שחייב להשתנות, אחרת יתחילו להיווצר נזקים בלתי הפיכים".
ממשלת ישראל מסייעת לעסקים באופן משביע רצון נוכח המלחמה?
"לא, ועם שלושה סימני קריאה. אני לא רואה אסטרטגיה. הממשלה מנותקת מהשטח. זה לא התחיל במלחמה, המצב הזה ניכר עוד לפניה אבל בימים האלה זה מתעצם.
"אני תעשיין, ובעיניי התעשייה חשובה מאוד לחוסן הכלכלי של המדינה מכל מיני היבטים שקשורים לכוח היצרני שלה והביטחון התעסוקתי. אני לא רואה ולא מרגיש שיש כאן יד מכוונת בנושא, והבנת הצרכים. כשאתה שואל מה האסטרטגיה של מדינת ישראל בכל הקשור לחיזוק התעשייה הישראלית לא תקבל תשובה, רק יספרו לך סיפורים. אני מחריג מכל האמירה הזאת את משרד הביטחון, שאיתו יש לנו שיתופי פעולה פוריים וההתנהלות ברורה. זה מחדד את המצב שאיפה שלא מתנהלים כך, לא קורים דברים".
מה המדינה צריכה לעשות כדי לאושש את המשק, לטפל בגירעון הגבוה ולהניע צמיחה?
"לעשות יותר, ולהתעסק פחות בפוליטיקה. יש כאן תעשייה חזקה שיודעת לעבוד גם בלי מהלכים מיטיבים מצד המדינה, אבל זה לא צריך להיות ככה".
מה המלחמה שינתה באופן הניהול שלך?
"המלחמה חידדה את הצורך להיות עוד יותר קשוב לעובדים. יש לנו פעילות גם בחיפה וחלק גדול מעובדינו חוו שם את המלחמה בעוצמות יותר חזקות מאזורים אחרים בארץ, וזה חייב אותנו להיות יותר רגישים לצרכים שלהם. באתר הפעילות המרכזי שלנו בבית שמש יש לנו הרבה עובדים שמגיעים מהדרום, חלקם מיישובי עוטף עזה, אשקלון ואשדוד, אחרים היו בשירות מילואים והיינו צריכים להיות ערים יותר לסיטואציה שבה הם נתונים".
רגע שתתקשה לשכוח מהשנה הזאת?
"כבר באותה שבת התחלנו לעבוד כדי לספק מענה לצרכים של חיל האוויר וזה לא דבר שהוא מובן מאליו. כ־90% מהעובדים כאן דתיים ושומרי מסורת, ומנועי בית שמש לא עובדת בשבת. נאלצנו לתפקד בתוך המצב הזה".
זו השנה ה־15 ש"כלכליסט" מפרסם את דירוג המנהלים הטובים בישראל. השופטים בדירוג הם 159 מנהלי השקעות, אנליסטים ויועצי השקעות מ־28 גופים פיננסיים המנהלים את כספי הציבור בישראל. תוצאות הדירוג נקבעו אך ורק באמצעות הציונים שהם נתנו. לכל אחד מהמדרגים משקל זהה בשקלול הציונים.
כל מדרג קיבל רשימה של מנהלי החברות שבמדד ת"א 125, והתבקש להעניק ציונים למנהלי החברות שאחריהן הוא עוקב באופן שוטף. הציונים (מ־1 עד 10) ניתנו בארבעה פרמטרים: ביצוע, אמינות, שקיפות והתחשבות בבעלי עניין (בעלי מניות מיעוט, בעלי חוב וכדומה). לכל פרמטר ניתן משקל של 25% בציון הסופי. תנאי כניסה של מנהל לרשימה היה, שלפחות עשרה מדרגים העניקו לו ציונים. 50 המנכ"לים שקיבלו את הציון הסופי הגבוה ביותר מופיעים ברשימה זו.
אי.בי.אי, אלטשולר שחם, אנליסט, אפסילון, בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, בנק ירושלים, הכשרה ביטוח, הפניקס פיננסים, הפניקס בית השקעות, הראל, הראל פיננסים, ילין לפידות, כלל ביטוח, לידר שוקי הון, מגדל, מגדל שוקי הון, מור, מיטב, מנורה מבטחים, נוקד קפיטל, עמיתים, פעילים, ספרה, תמיר פישמן