היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד הציבור החזק בישראל, ואולי בעולם הדמוקרטי כולו. מדובר בתפקיד שהדיון על פיצולו (ליועץ ולאחראי על התביעה הכללית) מונח שנים על סדר היום. וזה גם תפקיד שבשנים האחרונות נצבע פוליטית, במיוחד מאז הוגשו כתבי האישום נגד ראש הממשלה. בכוחו של היועץ גם לבטל את המשפט הזה. אבל מכיוון שהיועצת הנוכחית עו"ד גלי בהרב־מיארה מונתה בידי שר המשפטים של ממשלת השינוי גדעון סער, ניתן להעריך לגביה בוודאות לפחות דבר אחד: היא לא תחתום על ביטול המשפט.

לכן אין פלא שהדיבור על החלפתה מתקיים בעת הזו בחוגי הימין האופוזיציוני. זאת, אם יחזור נתניהו לראשות הממשלה ובראש קואליציית "ימין על מלא". וזה תקף גם אם נתניהו וצייצנו המשפטי יריב לוין שוללים כרגע שינויים פרסונליים, ומדברים על רפורמות מוסדיות בלבד במערכת המשפט, בהן כאלה שמכוונות גם לראשו של היועץ המשפטי. אולי פיצול, אולי ביטול מעמדן המחייב של חוות הדעת של היועץ, אולי מינוי יועצים משפטיים במשרדי הממשלה בידי השרים. והכל, כדי לרסן את שלטון "הפקידים המשפטיים" שחטאם כפול: הם גם אבני ריחיים על המשילות והם גם אלה ש"תפרו" כתבי אישום כדי לסלק את המנהיג מהימין.

כוחו ומעמדו של יועץ משפטי מתעצם בתקופת בחירות. זו תקופה שחייבים לנהוג בה זהירות: לא למנות מינויים פוליטיים שייתקעו כקוצים בישבנה של הממשלה הבאה, לא לקבוע בשטח עובדות בלתי הפיכות, ולא לחלק מתנות בחירות. לא קמעות מרבנים ולא חרוזים צבעוניים מהממשלה. וכל אלה מסתופפים תחת החוק שקובע שממשלת מעבר היא ממשלה לכל דבר וחובתה להמשיך ולדאוג לצרכיה החיוניים של המדינה. בהרב־מיארה היא זו שמופקדת על ההיתרים וההגבלות, על מה חיוני יותר ומה סובל דיחוי. וזה הוביל אותה להתנגשות חזיתית עם בג"ץ, שניסה לשכנע אותה לרדת ממינויו הקבוע (לשמונה שנים) של מני מזוז ליו"ר הוועדה לבדיקת טוהר המידות של שבעת המינויים הבכירים במדינה. היא סירבה לפשרה להזיז את מזוז אחרי שיאשר את מינוי הרצי הלוי לרמטכ"ל, ובצדק, כי לטעמה לא מדובר במינוי פוליטי ולא במינוי שמקבל החלטות.

בהרב־מיארה היא ראש וראשון ל"פקידים המשפטיים" שאת כוחם מבקש נתניהו לרסן. כמופקדת על שלטון החוק ברשות המבצעת, מצופה ממנה להיאבק ככל יכולתה ברפורמות שנועדו לשנות את צביונו של המשטר, לפגוע בעצמאות מערכת המשפט ולהציב את הממשלה (והעומד בראשה) כתחנה הראשונה, האחרונה והיחידה בדמוקרטיה הישראלית.

האם יש בה את הכוח להוביל מאבק כזה מול ממשלה נחושה וחסרת מעצורים? מאז מינויה לפני כשנה מתנהלת בהרב־מיארה בפרופיל תקשורתי וציבורי חרישי. לרוב היא נתנה את הגיבוי המתבקש לממשלה שמינתה אותה (למשל באישור מינוי רמטכ"ל בתקופת בחירות או באישור מבצע "עלות השחר" ללא דיון בקבינט). ועדיין מותר להעריך: היא תשרת גם ממשלה אחרת, בגבולות הסבירים. אם סער מינה אותה, חזקה עליה שמשהו מהלגליזם המשפטי והממלכתי של מנחם בגין ישתרשר גם אליה והיא תציב גבולות, ככל יכולתה כמובן, לכוונה להחריב את המערכת. לעיתים גם אלה שנראים מנומנמים יודעים להתנער כארי בשעת מבחן.