אם היו מודדים את שנתו של שר הבינוי והשיכון זאב אלקין במשרד הבינוי והשיכון רק על פי השורה התחתונה —  מחירי הדירות, המסקנה היתה שמדובר בכישלון חרוץ. מדד מחירי הדירות לחודש שבין מאי ליוני הצביע על זינוק חד יותר במחירי הדירות בהשוואה לחודשים הקודמים ובשיעור של 2%. בסיכום שנתי, שעל כולו חתום אלקין, זינקו מחירי הדירות ב־17.8%, העלייה השנתית הגבוהה ביותר מזה עשור.

סביר שכישלונו של אלקין במבחן התוצאה יהדהד בהקדם על ידי אויבים פוליטיים כחלק ממערכת הבחירות הקרובה, אך גם יריביו יודעים כי תקופה של שנה במשרד הבינוי אינה מספיקה על מנת לראות תוצאות בשטח, לא לטובה ולא לרעה. בטח לא לאחר למעלה מעשור של עליות מחירים שבהן השוק מתודלק באשראי זול וסובל מהיצע נמוך. עם זאת, בדיוק כפי שאלקין לקח קרדיט על היקף שיא במכרזי רמ"י בסיכומה של 2021 (הוא נכנס לתפקידו ביוני), כך גם שמו נכנס לרשימה ארוכה של שרי שיכון שנכשלו בבלימת מחירי הדיור, ובמקרה שלו העליות ייזכרו היטב.

עם כניסתו לתפקיד החל אלקין לקדם מהלכים שביקשו לטפל הן בצד ההיצע והן בביקוש ולהחזיר את הוודאות לשוק. במסגרת “המסורת” שבה כל שר מבטל את מהלכי קודמו לתפקיד, אחרי מחיר למשתכן של משה כחלון ודיור במחיר מופחת של יעקב ליצמן, אלקין החזיר לחיים את תוכנית מחיר מטרה, אך שינה אותה כך שתתקן מספר עיוותים בשוק. התוכנית של אלקין החזירה לזוגות הצעירים את המכרזים וההנחות בהיקפים גדולים ובפריסה רחבה. ההטבה לדירה הוגבלה עד 500 אלף שקל ובהשוואה למחיר הדירה בדצמבר 2020, מה שהפך אותה למשמעותית יותר בפריפריה ומוגבלת באזור המרכז. כך, ניסה אלקין למשוך משפחות מאזור המרכז להתגורר באזורים מרוחקים יותר. כאמור, ההצלחה בצד ההיצע נרשמה כבר במהלך 2021 שהסתיימה עם שיא של מעל 100 אלף דירות במכרזים שפרסמה הרשות, וכתוצאה מכך נחתמו עסקאות ל־62 אלף דירות עם חברות הבנייה. עם זאת ל־2022 התחזית היא למספרים נמוכים יותר המגיעים עד לכ־80 אלף דירות במכרזים. אך גם זה משקף עלייה ביחס לשנים קודמות.

בצד הביקוש, אלקין לא הציג פתרון יצירתי, והלך בדרך שבה הלך כחלון כבר ב־2015, כשהעלה את מס הרכישה למשקיעים חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד. מהלך זה כבר הוכח בעבר כאפקטיבי ובוטל על ידי שר האוצר ישראל כץ ביולי 2020. אם אכן המטרה היא הרחקה של המשקיעים מהשוק, הוא הצליח בשני המקרים. הדוחות האחרונים של הכלכלנית הראשית באוצר הצביעו על ירידה בשיעור של 25%–30% ברכישות משקיעים לעומת שנה שעברה שבה המס היה גבוה יותר. עם זאת, גם במקרה זה צינון הביקוש לדירות היה גם מנת חלקן של השפעות חיצוניות כמו העלייה במדד תשומות הבנייה המיוחסת בעיקר למלחמה באוקראינה שייקרה את עלות בניית הדירות, ובעיקר סיומו של עידן הריביות הנמוכות שכבר נותן את אותותיו בהרחקת רוכשים פוטנציאלים מרכישת דירות.  

בניגוד להעלאת מס הרכישה הצפויה, במקרה של מדד התשומות אלקין הלך לתיקון חקיקה שאיש משרי השיכון שלפניו לא נקט בו ולא בכדי. המהלך של אלקין שינה באופן מהותי את הדרך שבה פועל מדד תשומות הבנייה, אך הוא פתח חזית מול הקבלנים. לפי התיקון לחוק המכר, הקבלנים יכולים להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד לעומת המצב הקודם שבו כל מחיר הדירה היה צמוד מדד. מדד תשומות הבנייה עלה בשיעור של כ־7% ב־12 החודשים שבין יולי 2021 ליולי 2022, כך שהשינוי יכול לחסוך לזוגות הצעירים עשרות אלפי שקלים, אך עם זאת ההנחה בענף היא כי היזמים והקבלנים יגלגלו את העלות הנוספת אל רוכשי הדירות.

כך או כך, הקבלנים גם עתרו נגד התיקון לבג"ץ, והנושא צפוי להתברר שם. בסיכום כהונתו של אלקין, ניתן לומר כיהוא היה שר מעורב שניסה לשנות, אך כמו חלק מקודמיו, ארגז הכלים שעמד בפניו היה מצומצם ולא הניב תוצאות בטווח הקצר.