חברות הסטארט־אפ בישראל מגייסות כספים בעיקר מקרנות זרות ולא מקומיות, שנשענות גם הן בעיקר על כסף זר. בשנים האחרונות, ובעיקר ב־2020 ו־2021 בלטה עוצמת קרנות הענק האמריקאיות. שתיים בלטו מעל כולן: אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל. האחרונה היתה המשקיעה הבולטת בשוק המקומי בפער ניכר מגל הקרנות המקומיות, וטייגר גלובל שינתה את חוקי המשחק כשהשקיעה בעשרות חברות בישראל ללא בדיקת נאותות מקיפה, וביצוע השקעה תוך תקופה קצרה ובשווי גבוה משמעותית מכל הצעה אחרת.

אבל 2022 הגיעה גם לקרנות וטייגר גלובל, שעד אז השקיעה מיליארדי דולרים בשנה בחברות טכנולוגיה, עצרה את הההשקעות - וחברות רבות שהיו במו”מ איתה גילו שאין עם מי לדבר. הקרן הבולטת בהשקעותיה נעלמה למשך חודשים רבים. הדיווחים הרבים שהגיעו מהשוק העידו על הפסדי ענק של ההשקעות שלה, והקרן אף ויתרה על השקעות ציבוריות רבות שלה ומכרה בהפסד משמעותי.

קרן נוספת שעשתה הרבה רעש ב־2021 היא סופטבנק ויז'ן שהשקיעה מאות מיליוני דולרים בחברות טכנולוגיה מקומיות ואף מינתה בישראל את יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, כנציג המקומי. ב־2022 קולה נדם לפתע, ויתרה מזאת, חברות רבות שגייסו ממנה כסף מיהרו לפטר עובדים, בהן טראקס וסייבריזן, שהבינו לאן נושבת הרוח מהמשקיעה העיקרית שלהן וביצעו קיצוצים משמעותיים במצבת כוח האדם.

אינסייט לעומתן, ממשיכה בהשקעותיה בישראל אם כי בקצב מתון יותר. מנהליה, בראשות ג'ף הורינג, מיהרו להבטיח תמיכה לחברות הטובות שבהן השקיעו.

השנים הקרובות יעידו מי מהקרנות היתה אופורטוניסטית בגישתה לישראל, ומי מהן הגיעה הנה כדי ליצור נוכחות של קבע.