זו תקופה מצוינת להיות מנכ"ל בנק. עליית הריבית בשילוב העלייה באינפלציה תורמת לגידול בהכנסות הבנקים. זאת, בתוספת מהלכי ההתייעלות שעשו הבנקים בעשור האחרון, צפויה להקפיץ את רמת הרווחיות של הבנקים לרמות שיא בשנה הקרובה.

שוק הבנקאות אמנם נשלט עדיין בידי שני הבנקים הגדולים - פועלים ולאומי, שמחזיקים בנתח שוק של 50%–60%, אבל גם הבנקים הבינוניים עשו קפיצת מדרגה בפעילותם בשנים האחרונות. מזרחי טפחות, בניהולו של משה לארי, רכב על הגאות בשוק המשכנתאות, שבו הוא השחקן הגדול ביותר, וכן מוביל בימים אלה מהלך למיזוג בנק אגוד לתוכו, מה שמניב לו רווחי הון ודוחף אותו עוד קצת מעלה בנתח השוק. דיסקונט, בניהולו של אורי לוין שבעבר נחשב לבנק החלש ביותר, הפך לבנק יעיל ורעב הרבה יותר, והבינלאומי בניהול המנכ"לית הוותיקה סמדר ברבר־צדיק ממשיך בניהול שמרני ושקט להציג צמיחה, ולהניב דיבידנדים נאים לבעלי המניות, ובראשם בעל השליטה, צדיק בינו.

הבנקים הבינוניים אומנם מנסים למתג עצמם כמחוללי תחרות, ומדי פעם מציגים מהלכים נקודתיים בנושא, אולם בפועל לרוב כולם מיישרים קו פחות או יותר עם המחירים והשירותים של הבנקים הגדולים.

כעת יש לבנקים הבינוניים הזדמנות להראות שהם אולי בכל זאת שונים — עליית הריבית במשק מקפיצה מצד אחד את הריבית על ההלוואות שהם גובים, כשמנגד הם מעלים מאוד בקמצנות את הריבית שהם מציעים בפיקדונות. האם יקום בנק שיסכים לוותר על חלק מהרווחיות (ועדיין לשמור על שיעורי רווחיות נאים, כמובן)? האם יקום בנק שיציע ריביות גבוהות בכל הפיקדונות, ולא רק באלה שנסגרו לשנה ויותר, שבהם נמצא חלק קטן יחסית של חסכונות הציבור? את התשובה לצערנו אנחנו כנראה יודעים. אבל יש מקום להפתעות.