סטראט־אפ ניישן זה כבר ביטוי מיושן: בשנים האחרונות הוא הולך ומוחלף בפודטק ניישן. הכל מפתחים פה: סטייק מתורבת, ביצה מן הצומח, וחלב אם שמקורו אינו האם. המוחות הישראליים שמים יהבם על תעשיית המזון ומנסים לפתור את הבעיות המרכזיות של העולם החדש: משבר האקלים שעלול להוביל למחסור חמור במזון, הגידול הדמוגרפי האדיר, והסבל הנוראי שעוברים בעלי החיים במשקים מתועשים המאכילים מיליארדי אנשים.

ישראל היא המדינה השנייה בעולם במספר חברות הסטארט־אפ בתחום הבשר המתורבת הפועלות בה, והשלישית במספר המשקיעים בתחום החלבון האלטרנטיבי. יותר מ־36% מכלל ההשקעות העולמיות בחברות בשר מתורבת נעשות כאן. הטרנד כל כך סוחף, שאפילו חברות מזון מסורתיות בארץ לא נשארות אדישות: תנובה, למשל, השקיעה במפתחת החלב המתורבת ReMilk, שהשנה השלימה סבב גיוס לפי שווי של 325 מיליון דולר, פי עשרה משווייה אשתקד. קוקה־קולה ישראל, בעלת מחלבת טרה, השקיעה לא מעט במתחרה של רימילק, Wilk (לשעבר BioMilk). שטראוס מצידה היא בין המשקיעות הבולטות במפתחת הבשר המתורבת הישראלית Aleph Farms, הסטראט־אפ שחתום עד כה על הגיוס הגבוה בתחום (105 מיליון דולר לפי שווי של 300 מיליון דולר). חברות המזון הישראליות מבינות: אם אתה לא יכול לנצח אותן, תצטרף אליהן בדחיפות.

המבחן האמיתי של המפתחות הישראליות יהיה כמובן המפגש עם הצרכן. בנקודה זו, 2023 צפויה להיות שנת מפתח, שבה חלק מהפיתוחים יגיעו למסעדות ולמרכולים בארץ ובעולם. האתגר הגדול יהיה להנגיש את המוצרים ואת מחיריהם, שכרגע עומדים על רף גבוה.