שלוש מארבעת חברות התקשרות הגדולות בישראל החליפו מנכ"ל בחודשים האחרונים, ולנגד עיניהם של המנהלים החדשים (דניאל ספיר בסלקום, אבי גבאי בפרטנר ורן גוראון בבזק) עומדת משימה אחת: להשיא ערך עבור בעלי השליטה. השנה האחרונה סיפקה תשובה לשאלה איך עושים זאת — סיבים. תחום הסיבים זינק השנה באופן דרסטי, הרבה הודות  למעבר לעבודה מרחוק שהדגיש את החשיבות  של אינטרנט מהיר ויציב בבית. בעקבות העלייה בביקוש, החברות שבמשך שנים התמהמהו, החלו לפרוס סיבים בקצב: בסוף 2021 לכ־50% ממשקי הבית בישראל היתה נגישות לסיבים, ובסוף 2022 השיעור צפוי לקפוץ ל70%.

לפי משרד התקשורת, ביוני היו סיבים נגישים ליותר מ־1.6 מיליון משקי בית, ויותר מ־670 אלף כבר מנויים למוצר הסיבים. כל מנוי כזה מגלם פוטנציאל של עוד כמה עשרות שקלים בחודש לחברות התקשורת, ובשוק עם שולי רווח צרים זה המון. לצד הביקוש הגדול, שוק הסיבים מתאפיין במתחרים רבים. שלוש חברות תשתית מתחרות ביניהן - בזק, IBC־סלקום ופרטנר - ופורסות סיבים ברחבי הארץ. על התשתית שלהן רוכבות ספקיות אינטרנט קטנות מתחרות.

במהלך השנה הקרובה, המנכ"לים הטריים יידרשו להוכיח שהם מסוגלים להחזיר את ההשקעה בתחום על ידי גיוס מנויים. ככל שזה תלי בהם, הם ינסו להימנע ממלחמת מחירים אכזרית בדרך. במקביל, משרד התקשורת צפוי לקבל שתי החלטות משמעותיות שישפיעו על השוק: הראשונה היא אם לבטל את ההפרדה המבנית בבזק, והשנייה היא אם להוריד את מחירי השוק הסיטונאי בסיבים. החלטות אלו ישפיעו ישירות על בזק ועל היכולת של שאר החברות להתחרות בה. סלקום תידרש להציע חבילת טלוויזיה רווחית יותר כמנוע למכירת טריפלים - משימה שתיעשה מורכבת יותר עם התעצמות שירותי הסטרימינג המתחרים.