צילום: אי.אף.פי
לאחרונה קרה דבר גדול בשוק הטלוויזיה העולמי: שירותי הסטרימינג השונים של דיסני פלוס עקפו את מספר המנויים של נטפליקס, הפועלת יותר מעשור בתחום. שירות הסטרימינג דיסני פלוס הגיע ל־150 מיליון מנויים, ודיסני סבורה שב־2024 הוא ייהפך לרווחי. השירות כבר הגיע ליותר מ־190 מדינות ולפני חודשיים הוא נחת בישראל.
כמו בעולם, גם בישראל שירות הסטרימינג של דיסני הגיע בעיצומה של מהפכה בטלוויזיה וטרף את הקלפים: בזמן שחברות הכבלים והלוויין עסוקות בלהעביר את המנויים שלהן לאינטרנט, והמחירים ירדו בעקבות המתחרות פרטנר וסלקום, פתאום הגיע עוד שירות סטרימינג שהישראלי הממוצע (או לפחות הילד שלו) מכיר את התכנים שלו ומצפה להם. אם בעבר לצופה הישראלי הייתה אפשרות בחירה בין שני שירותי טלוויזיה יקרים עם תוכן רב (yes ו־HOT), ולאחר מכן הצטרפו לשוק גם מתחרות זולות יותר עם פחות תוכן (פרטנר וסלקום), כעת כל בית ממוצע צריך לשאול את עצמו אם הוא מעוניין בשירות סטרימינג כמו זה של נטפליקס או דיסני בנוסף על חבילת הטלוויזיה שלו, וחשבונית הטלוויזיה הזולה שהצרכן הישראלי התרגל אליה בשנים האחרונות מתחילה לתפוח. השינוי הזה התחיל עם ההצלחה של נטפליקס בשוק הישראלי, וצפוי להתעצם עם התפשטות השירות של דיסני פלוס וכניסת אפליקציית הסטרימינג של HBO במהלך 2023.
אם כל השינויים האלה לא הגבירו מספיק את התחרות בתחום, בסוף 2022 צפויה להיכנס לשוק אפליקציית התוכן של קשת ו-RGE, שמציעה את תוכני קשת, ותוכני הספורט והילדים של RGE בכמה עשרות שקלים בודדים. המתחרה החדש ייתן לצופה את מה שהיה חסר לו כדי לצרוך טלוויזיה רק דרך אפליקציות כמו נטפליקס: תוכני ספורט זולים. המציאות הזאת מחייבת את חברות התקשורת למצוא פתרונות יצירתיים לאספקת שירות טלוויזיה שיאפשר להן למכור סיבים מבלי לשאת על גבן שירות טלוויזיה הפסדי, והיא גם משפיעה באופן רחב על תעשיית תוכן המקור הישראלי. חובת ההשקעה בתוכן מקורי ישראלי חלה כעת רק על חברות הכבלים והלוויין, ולכן התחרות העזה והמעבר המהיר לטלוויזיה על גבי אינטרנט מצמצמים דרסטית את סכומי הכסף שזורמים לתעשייה.
מאיה כהן