בשנה החולפת הוכיח נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי בפעם המי יודע כמה את השפעת ארצו על הפלגים הפלסטיניים ברצועת עזה. המצרים מילאו תפקיד מפתח בהשגת הפסקת האש המהירה עם הג'יהאד האיסלאמי בתום שלושה ימי לחימה במבצע "עלות השחר". ניתן לתת למצרים קרדיט גם על כך שחמאס נותר בסבב הזה מחוץ למעגל הלחימה. שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי בין ישראל לבין מצרים הולך ומתעצם ואם שואלים את בכירי הג'יהאד האיסלאמי, הם בטוחים שהמודיעין המצרי היה בסוד העניינים שהוביל בסופו של דבר לפתיחת המבצע הישראלי בחיסול מפתיע של המחבל הבכיר תייסיר א־ג'עברי.

הקירבה המדינית תורגמה במהלך השנה גם לצעדים משמעותיים בתחום הכלכלי בין שתי המדינות. ראשית, "פתיחת השמיים" עם כינון טיסות ישירות בין נמל התעופה בן־גוריון ועיר הקיט בסיני, שארם א־שייח'. סיני הייתה מאז ומתמיד יעד נחשק עבור התייר הישראלי, כשהטיסות הישירות והמחירים הזולים יחסית הפכו את חצי האי לפופולרי עוד יותר במהלך השנה האחרונה. המצרים ימשיכו לקדם את סיני בשוק הישראלי כמעין פיצוי על אובדן התיירות מרוסיה ומאוקראינה עקב המלחמה ביניהן. עוד הסכם משמעותי שחתמו מצרים וישראל השנה מתייחס לייצוא הגז לאיחוד האירופי. אז נכון שעוד לפני ההסכם, גז ישראלי שיוצא למצרים עבר הנזלה ומשם יצא במכליות לאירופה, אולם ההסכם שנחתם בקיץ עיגן את היצוא הזה באופן רשמי בדיוק בתקופה שבה היבשת סובלת ממשבר אנרגיה קשה עקב הסנקציות על רוסיה.

הפנייה המצרית לישראל והרחבת השת"פ הכלכלי היא כורח המציאות מבחינת משטר א־סיסי, שימשיך להתמודד עם האתגרים הכלכליים גם בשנה הבאה. אחרי שנתיים של קורונה וירידה חדה בהכנסות, הגיעה המלחמה באירופה שהכניסה את המשק המצרי לטלטלה עם הידלדלות מדאיגה של יתרות המט"ח, אינפלציה של כ־20% וחוב חיצוני אדיר של קרוב ל־160 מיליארד דולר. מבחינת א־סיסי, חלק מהמצוקות הללו יכולות להיפתר באמצעות חימום היחסים עם ישראל.