זו הייתה עוד שנה של עימות "שקט" בין ישראל לבין איראן עם חיסולים מסתוריים בטהרן, הפצצות של יעדים איראניים בסוריה וניסיונות תגובה איראניים כנגד ישראלים בטורקיה. המכות שספגה איראן לא הצליחו לערער את הנחישות שהפגין המנהיג העליון הקשיש (בן 83) עלי ח'מינאי לקדם את התוכנית הגרעינית של ארצו בדרך לפצצה. ההתעקשות של המנהיג העליון במו"מ שנערך בווינה עם ארה"ב על כל פרט ופרט לעומת הרצון של ממשל ביידן לסגור עסקה הוכיחה עצמה, מה שהוביל להסכמה, אחרי שכבר היה נראה שהצדדים התייאשו. אם כי איראן, כמו איראן, מעכבת בינתיים את חתימתה.

פוטנציאלית, האיראנים יקבלו מההסכם זרם של מיליארדי דולרים בכל שנה, בין אם באמצעות מכירת כ־2.5 מיליון חביות נפט ביום ובין אם באמצעות הפשרת נכסיהם. החשש בישראל הוא שרוב ההכנסות יופנו להמשך התעצמות צבאית, לתוכנית הטילים, לתוכנית גרעינית שתימשך בחשאי ולארגוני הטרור באזור ובדגש על אלה בקו החזית מול ישראל. מקצת הכספים יופנו ככל הנראה לשיפור מצבם של האיראנים, שרמת המחיה שלהם יורדת והולכת. הפגנות מחאה של איראנים כועסים ומרוששים מתקיימות על בסיס יומיומי במדינה שבה לפחות 40% חיים מתחת לקו העוני.

ההתחזקות של איראן בעקבות ההסכם תעורר אי נחת בקרב שכנותיה במפרץ. בחודשים האחרונים, איראן החלה במאמץ לפייס חלק מהן במטרה לשקם את היחסים, כולל עם היריבה המרה סעודיה. המציאות החדשה שיכפה הסכם הגרעין תחזק את שיתוף הפעולה המודיעיני והצבאי של חלק ממדינות המפרץ עם ישראל, מה שאמור להגביר את העצימות של העימות הבלתי־ישיר בין ישראל לבין איראן.