יחיא סינוואר הפנים היטב השנה את לקחי מבצע "שומר החומות" ונצר את האש מול צה"ל ברצועת עזה. הוא פעל על פי אסטרטגיה של שקט ככל הניתן ברצועת עזה במטרה להביא לשיקום ולחיזוק מעמדו של חמאס, לצד הסתה שנועדה לעודד פיגועים מצד הפלסטינים תושבי הגדה המערבית וערביי ישראל ובכך גם להחליש את הרשות הפלסטינית. סינוואר נצמד לקו החדש שלו במהלך מבצע "עלות השחר" ונמנע מלצרף את הזרוע הצבאית של חמאס, עז א־דין אלקסאם, למערכה לצד הג'יהאד האיסלאמי. השיקול המרכזי של סינוואר היה כלכלי. בחודשים שקדמו למבצע, קיבלה ישראל את אחת מהדרישות המרכזיות שהעלה חמאס בשנים האחרונות – פתיחת השוק הישראלי לפועלים מעזה. ואכן כ־14,000 פועלים וסוחרים מורשים לעבוד בישראל ומכניסים לרצועה לפחות מיליון דולר ביום, המפרנסים אלפי משקי בית עזתיים.

ההתרכזות של חמאס בשיקום הרצועה נובעת מכך שהמלחמה באוקראינה הכתה קשות בכלכלה העזתית, עקב עליית מחירי הסחורות. עם שיעור עוני של 60% ואבטלה של 50% אין זה מפתיע שבשבועות האחרונים גברה תחושת הזעם העממית כנגד שלטון חמאס, וההפגנות שהיו אמורות להתרחש ברחובות נדחו אך ורק בשל תחילת הלחימה במבצע עלות השחר.

אבל מתחת לפני השטח ולצד ניסיונות השיקום, חמאס ממשיך כל העת לפתח יכולות צבאיות לקראת העימות הבא מול ישראל. כרגע סינוואר מתמקד בשיקום הכלכלה ברצועת עזה ובשיקום הפופולריות של חמאס שם, אך הסבב הבא עם ישראל כבר באופק, וסינוואר שואף להיות זה שיקבע את העיתוי.