את השנה היוצאת עופרה שטראוס, יו"ר שטראוס גרופ, תתקשה לשכוח. חודשים ספורים לאחר שהסתיימה שנת האבל על מותו של אביה, התעשיין מיכאל שטראוס, נקלעה הבת למשבר חסר תקדים בשוק המזון. זה החל עם הודעה על חשש לזיהום סלמונלה במפעל השוקולד הנוזלי וצבר תאוצה במהירות: כבר באותו שבוע ביצעה החברה ריקול של מוצרי השוקולד שייצרה בחודשים שקדמו למועד הגילוי, וכעבור יומיים הרחיבה את הריקול לכלל מוצרי המפעל, שבעקבות ביקורת משרד הבריאות איבד את רישיון היצרן למשך שלושה חודשים. כך, מאירוע נקודתי של חשש לזיהום, הושבתה פעילות אחת הזרועות המשמעותיות של חברת המזון השנייה בגודלה במשק למשך חודשים ארוכים; רק כעת היא חוזרת הדרגתית לפעילות.

מעבר לפגיעה הכספית, המוערכת בגריעה של עד 230 מיליון שקל מהרווח הנקי השנה, האירוע חשף צד נסתר בחברה שנתפסה עד כה כאחת האיכותיות והקפדניות ביותר בכל הנוגע לסטנדרט הייצור. במסיבת עיתונאים שכינסה חשפה שטראוס כי בשבועות שקדמו לגילוי הזיהום נרשמו כמה אירועים שבהם המנהלים לא הקפידו על הנהלים והתעלמו מנורות אזהרה. כך, לדוגמה, הסתפקו בהזמנת מדביר כשנכנסו יונים למפעל, בלי לבדוק אם אלו זיהמו את השוקולד עוד בטרם הורחקו; חמאת קקאו הופשרה שלא בהתאם לנהלים; ופועלים נכנסו למעלית המיועדת לשינוע חומרי גלם בלבד. העובדה שהחברה ידעה על כל אלה, ולא פעלה, סדקה את האמון שלו זכתה במשך שנים.

דווקא בגלל שמדובר באירוע מכונן, הוא מגלם הזדמנות לשינוי גדול בהתנהלותה של שטראוס, בהיקף ההשקעות שתקצה לשיפוץ המפעלים הוותיקים ובדרך שבה זורם המידע מהמפעלים להנהלה. אלא שאת ההזדמנות הזו מקבלת עופרה שטראוס במקביל להגברת מעורבותו של אחיה עדי בחברה, בין היתר באמצעות הכנת הדור הרביעי לכניסה לחברה וטיפול בנכסי המשפחה. זה מה שיכול להפוך את האתגר שעימו היא מתמודדת למורכב יותר.