יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ גלעד קריב, לא נבהל ממכבש הלחצים הפוליטיים להגנה על המשטרה. הוא קיים בוועדה דיון בדוח האזנות הסתר של המשטרה, שבו טען שישנן סוגיות מערכתיות שעדיין דורשות בירור והסדרה, טיוב נהלים וחקיקה. קריב עדיין דורש להקים "צוות בדיקה חיצוני, או צוות בינמשרדי בין רשויות שונות שיבחן את הנושא ברמה האסטרטגית", וגם "לגבש נוהל של הבניית שיקול הדעת של המשטרה". לדעתו יש לתת הדעת על כך ש־99% מהבקשות למתן צו להאזנת סתר מאושרות על ידי השופטים.

אלא שבינתיים הכנסת התפזרה וכל הטיפול להידוק הפיקוח על המשטרה בכל הקשור להאזנות הסתר ידחה לקדנציה הבאה. לפי שעה, לא ברור מי יכהן בתפקיד יו"ר ועדת החוקה האם לא יפחד לצאת נגד המשטרה. כך או כך, קריב, "העלה כיתה" את ועדת החוקה, הן בחוקי הקורונה שבו לא נתן לממשלה יד חופשית לעשות כרצונה, והן בקידום עשרות הצעות חוק, בעיקר בתחום חופש דת, המאבק באלימות כלפי נשים, קידום חיים משותפים, זכויות חוקתיות ועוד.

כיו"ר ועדת החוקה, קריב העביר מספר רפורמות משמעותיות — בהן רפורמת הדיוור הדיגיטלי, המאפשרת למשרדי הממשלה לשלוח לאזרחים הודעות בדואר אלקטרוני או בטלפון נייד; הקמת רשות הרגולציה; החלת חוקי השקיפות במערכות בחירות וסיום המונופול החרדי בוועדה למינוי דיינים. פעילותו הובילה לכך שלראשונה — המדינה מתקצבת פעילות לא אורתודוקסית. במסגרת חלוקת הכספים הקואליציוניים יזם קריב, מראשי התנועה הרפורמית, את הקמת מינהלת להתחדשות יהודית במשרד התפוצות והקצאת תקציבים של עשרות מיליונים לארגונים הפלורליסטיים לשנים הקרובות. בנוסף הוגדלו תקציבי הסיוע ליוצאים בשאלה ואופשרו פתיחת דירות קלט נוספות ברחבי הארץ ומרכזי סיוע וייעוץ. במקביל הוא חידש את הדיאלוג הישיר בין ממשלת ישראל לבין התנועות הליברליות ביהדות התפוצות ויזם שיתופי פעולה של הממשלה והתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בצפון אמריקה. בזכות פעילותו הפרלמנטרית זכה קריב במקום השני בפריימריז במפלגתו שבהם הגיע לראשונה רב, תוך דחיקת ותיקים כמו נחמן שי ועמר בר־לב.