כמו בכל אספקט בשנה החולפת, גם בדירוג המנהלים השנתי של כלכליסט אי אפשר היה להתעלם מהשפעות הקורונה. המגפה וההתמודדות איתה חידדו את ההבדלים בין כוכבי הניהול האמיתיים לאלה שלא למדו להסתגל לסיטואציה המשתנה במהירות
עירית אבישר ורועי ברגמן
איזו שנה זו היתה. בין מפולת בשווקים לאופוריה ושיאים, בין סגר ומשבר כלכלי לתקווה של חיסונים. שנת הקורונה גרמה לטלטלות אינספור, והשפיעה כמובן גם על דירוג המנהלים של "כלכליסט".
מבט על רשימת 50 המנהלים הטובים 2020 של “כלכליסט” מלמד שזו היתה השנה שבה פרחו מנהלי חברות הטכנולוגיה. לא פחות מ־7 מנהלים של חברות הייטק נכללים ב־20 המקומות הראשונים בדירוג השנה. בשנה הקודמת היו שלושה בלבד. אם נכלול בספירה גם את חברות הקלינטק, המספר כבר מזנק ל־11.
השנה החולפת היתה טובה גם לחברות שנהנו מעלייה בביקושים כתוצאה מהסגרים. רשתות המזון - שופרסל וויקטורי - התברגו גבוה, וכך גם חברות בתחום מוצרי החשמל, תדיראן הולדינגס ואלקטרה צריכה, שבשנים קודמות דורגו במקומות נמוכים יותר.
תמונת הראי של המגמה הזו היא חברות הנדל"ן. החברות האלה, מחביבות המשקיעים בבורסה המקומית, ספגו בשנה האחרונה מכה קשה. הקניונים נסגרו, המשרדים ננטשו, ומצבן של חברות הנדל”ן המניב הורע. בדירוג המנהלים של "כלכליסט" 2019 התברגו 4 מנהלי נדל”ן לעשירייה הראשונה. השנה אף לא אחד. גם רוב הבנקים, שמניותיהם רשמו השנה תשואות שליליות, ירדו בדירוג.
המשבר השפיע גם על דירוג המנהלים של “כלכליסט”, שמתפרסם זו השנה ה־12. השנה התווסף לדירוג קריטריון חדש: התמודדות עם משבר הקורונה. ביקשנו לבחון מי המנהל שלדעת המשקיעים התמודד בצורה הטובה ביותר עם המשבר.
התשובה שעולה מהדירוג היא שלא מספיק להיות בסקטור הנכון כדי לזכות בהכרה מצד המשקיעים, צריך גם לדעת לנהל נכון את הסיטואציה: מתן מענה איכותי לביקושים גבוהים ועומס, ניצול בהזדמנויות לביצוע רכישות במחירים אטרקטיביים, התמודדות מושכלת עם קריסה של מקורות הכנסה או התאמה מהירה של כוח האדם ומערך המיחשוב לעבודה מרחוק. המנהלים שידעו, בתוך ההיסטריה של הקורונה, להתנהל בצורה שקולה ולהתאים את עצמם במהירות לעולם החדש, זכו לפרגון מצד המדרגים.
מי שבולט ב”התמודדות” ומדורג במקום השלישי בקריטריון זה הוא מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, שידע לנצל היטב את ביקושי השיא למזון והוביל את שופרסל לשנה של רווחיות חריגה והתבבסות כמובילת שוק בלתי מעורערת.
חולקת איתו את המקום השלישי תמי גלילי, מנכ"לית חברת המכשור הרפואי אילקס מדיקל. גלילי נמצאת בדירוג הכללי במקום ה־24 בלבד, אך בקריטריון ההתמודדות עם המשבר היא מדורגת בצמרת, ולא סתם. אילקס מדיקל גם נהנתה בתחילת המשבר מהביקוש הגובר למכונות הנשמה, גם הקימה מערכי בידוד בבתי חולים, וגם הצליחה להקים תוך שבועות בודדים מעבדה לביצוע בדיקות קורונה, שהיא מבצעת בעבור המדינה. אילקס היוותה דוגמה מובהקת לאופן שבו הופכים משבר להזדמנות.
מי שעוד בולט בקטגוריית ההתמודדות עם משבר הקורונה הוא הראל ויזל, מנכ"ל פוקס, שהיה מהדמויות הדומיננטיות במגזר העסקי בזמן המשבר. הוא זעק את זעקת העסקים וקרא למדינה לסייע - אם כי זמן קצר לאחר זעקותיו התברר שפוקס דווקא עמדה יפה במשבר, ואף חילקה דיבידנד בשיאו. המשקיעים העריכו את ההתמודדות של ויזל עם המשבר ודירגו אותו במקום ה־13 בקטגוריה זו, אולם הם אהבו פחות ונתנו ציונים נמוכים לשקיפות של חברת פוקס ולהתחשבות שלה בבעלי עניין. בסופו של דבר ויזל דורג במקום ה־30, קרוב למיקומו אשתקד.
והיו גם מקרים הפוכים, כמו זה של נתן חץ, שבשקלול דירוגי העשור הגיע למקום הראשון. אלוני חץ סבלה משנה קשה בתחום הפעילות שלה ומנייתה אכזבה. נתן חץ דורג על ידי המשקיעים במקום ה־25 בלבד - ועדיין זכה לציונים גבוהים במיוחד בקטגוריית האמינות ושקיפות.
אם יש משהו שהקורונה לא שינתה זו הנוכחות הדלה של נשים ברשימת המנהלים של החברות במדד ת"א 125. מספרן השנה הצטמצם עוד יותר, בשל עזיבת מנכ"ליות לאומי ודיסקונט. נקודת האור היא הדירוג הגבוה של המנהלות ברשימת המנהלים הטובים של “כלכליסט”: סמדר ברבר צדיק מנכ"לית הבנק הבינלאומי דורגה במקום ה־26, ותמר גלילי מאילקס במקום ה־24.