דודו מזרחי עזב את בזק אחרי שהתנגד לעסקת בזק־yes וחזר אליה מהדלת הראשית
רגע אחרי התפוצצות תיק 4000
דיאנה בחור ניר ורועי ברגמן
יממה אחרי שפגשנו את דודו מזרחי, מנכ"ל בזק, במשרדי החברה החדשים בחולון נחתה על החברה מכה קשה וכואבת, כששר התקשורת המפוטר, יועז הנדל, הורה על הפחתה דרסטית של תעריפי הטלפוניה הקווית שבפיקוח. מניית בזק נחתכה בחדות, כשהתחזיות מדברות על "חיתוך" של 400 מיליון שקל מהכנסותיה.
יום לפני כן, מזרחי דווקא שפע מחמאות לשר היוצא הנדל ולמנכ"לית משרדו, לירן אבישר בן חורין. "יש רוח טובה במשרד התקשורת", אמר. "מזכיר קצת את ימי אטיאס (אריאל אטיאס מש"ס שכיהן בין השנים 2006–2009, דב"נ ור"ב), של עשייה. אני רואה אצל הנדל את המוטיבציה. הוא הביא מנכ"לית טובה שיודעת לנהל. ואז דברים קורים".
ימים ספורים לאחר מכן בשיחת טלפון עם מזרחי, הוא מספר איך העשייה הברוכה הפכה לקללה עבור בזק. "זה מהלך קשה. אי אפשר לתאר אותו במילים רכות. יש משהו מאוד מתסכל בעבודה מול הרגולטור שהוא בסוף התובע, השופט והתליין. הם מייצרים מהלכים שצריך להישמע להם. אני משוכנע שיש פה טעות קשה”.
למה טעות קשה?
"המודל שהם השתמשו בו הוא מודל שלא משמש לקביעת תעריפים קמעונאיים של אף חברה בעולם. אמר לי מישהו ששימוש במודל הזה הוא הדרך המהירה לפשיטת רגל. הוא מאוד אגרסיבי. נוסיף על זה את זה שאין אף מדינה שבה מפקחים על טלפוניה קווית. זה כל כך שנות ה־80".
אבל אתם לא הולכים לפשוט רגל.
"זה יפגע לנו בהכנסות, ברווח ובתזרים. זה רבע מהרווח השנתי. זה לא יוריד את בזק לרצפה אבל זו מכה כואבת".
מה חשבת על עיתוי ההודעה, רגע אחרי פיטורי הנדל?
"הדרג המקצועי במשרד התנצל שלא שיתפו אותנו במהלך ונראה שהוא נכפה עליהם בתזמון. בדרך כלל יש התדיינות. פה זה נחת בלי הודעה מוקדמת. העיתוי נראה מוזר".
יש סכנה לשירות החוב שלכם?
"אנחנו לפני גל השקעות מאוד גדול. אנחנו צריכים לעצור ולחשוב מחדש. בזק היא עדיין חברה תזרימית. הצלחנו לצמצם את החוב משמעותית. זה יוצר סיטואציה מאוד מורכבת. אנחנו צריכים להסתכל מחדש על כל תוכנית ההשקעות, גם הסיבים, כי זו ההשקעה הבאמת גדולה שלנו. אי אפשר להמשיך כאילו לא קרה כלום".
זה קורה יומיים אחרי פרסום תוכנית התגמול למנהלים שלכם. אפשר לומר שדפקו לכם את האופציות?
"תוכנית האופציות היא לטווח ארוך. נקודת הפתיחה הורעה מאוד אבל זו לא משהו לבחון בנקודת הזמן הזאת".
מזרחי לא נוטה לדרמות, אבל לא ניתן לגמד את רכבת ההרים שעבר בבזק. כסמנכ”ל כספים ומשנה למנכ”ל היה מהבולטים במתנגדים לעסקת בעלי העניין שבה מכר שאול אלוביץ’, בעלי בזק, את אחזקותיו בחברת הטלוויזיה yes לבזק. על הרקע הזה נוצר בין השניים נתק וב־2016 מזרחי עזב את החברה. ב־2018 חזר אליה, הפעם כמנכ"ל שבא לעשות סדר בחברה שבורה, אחרי חקירת ני”ע את עסקת בזק–yes, שהתגלגלה לכתבי אישום נגד אלוביץ’ ובכירים נוספים ולתיק 4000 בו מעורב גם ראש הממשלה. בריאיון ראשון על מה שאירע מתאר מזרחי בפני פוקר אופיינים, אך בגילוי לב, את הדרמה שהפכה למוקד אחת הפרשות הנפיצות בישראל.
באיזו נקודת זמן הרגשת שמשהו לא בסדר?
"זה מתחיל מזה שבעל השליטה מוכר את האחזקות שלו ב־yes לבזק. שם התחיל האירוע בכלל. מאוד לא רציתי בעסקת בעלי העניין הזאת. הייתי אז מאוד קרוב לשאול, שהיה יו"ר החברה. דיווחתי דואלית למנכ"לית בזק (סטלה הנדלר דב"נ ור"ב) ואליו כיו"ר. היינו במערכת יחסית צמודה והדוקה. הערכתי אותו וחיבבתי אותו. לא חשבתי שנכון שאהיה בצד שממולו כמי שמייצג את בזק. לצערי, הנסיבות הובילו לשם וידעתי אחרי שבוע שזה ייגמר לא טוב".
במסגרת עסקת בעלי העניין מכר אלוביץ’ את אחזקותיו ב־yes, כ־50% מהמניות, לבזק בתמורה לכ־680 מיליון שקל במזומן, עם תוספות שמותנות בתנאים נוספים ככל שיושלמו, כמו אישור רשות המסים לעסקה ועמידה של yes ביעדי תזרים מזומנים, שהייתה מעשירה את כיסו של בעל השליטה ב־170 מיליון שקל נוספים. החלק האחרון היה זה שהוביל לבסוף לחקירת רשות ני"ע, אחרי שבכירים בחברה נחשדו כי ביצעו מניפולציות במספרים, בין היתר דחיית תשלומים לספקים והצגת תזרים מזומנים גבוה, כדי ש־yes תעמוד בתנאי שיאפשר לאלוביץ’ לקבל את התוספת.
למה לא קמת והלכת?
"נשארתי עד סיום העסקה, אבל היה ברור שכשאתה נושא ונותן כנושא משרה עם בעל השליטה זה בעייתי".
שיתפת אנשים בהרגשה שלך?
"קצת חברים מההנהלה. רוב הזמן התבשלתי לבד".
אמרת לשאול שזה לא יכול לעבוד?
"לא. אבל נושא משרה שמעורב בעסקת בעלי עניין של בעל השליטה שלו מרגיש מאוד לא בנוח במצב הזה. סיטואציה בלתי אפשרית. בסוף אני הייתי בקו החזית, אף אחד אחר לא היה. הייתי במילכוד".
איך באים לעבודה בידיעה שצריך להכשיר את השרץ?
"זו מציאות מורכבת שלקחה שנה וחצי או יותר עם אינסוף אירועים יומיומיים מורכבים וקשים שעוד יתבררו".
אז למה עזבת בסוף?
"בגלל זה. מערכת היחסים שלי עם שאול היתה כבר בלתי ניתנת לריפוי. שאול היה זקוק לעסקת yes בזק באופן נואש. זה היה עבורו להיות או לחדול. מצד שני היא דופקת את בעלי המניות בבזק שתפקידי לייצג אותם. במצב של מו"מ לטובת בזק מול הבוס שלך — אי אפשר להישאר חברים.
"שאול איש חמוד ונחמד. הוא לא בנאדם שצועק. זה פשוט נתק מוחלט. זה אומר שאם היינו יושבים שלוש פעמים בשבוע לפני העסקה, אז אחריה נפגשנו אפס פעמים במשך שנה וחצי. לא מדברים. זה היה שבור, לא סדוק".
מאפס ל־100? פשוט החרים אותך?
"יומן נקי. אפס פגישות. אולי כי הוא כעס עליי, אולי התאכזב ממני. הוא ראה מה קורה בדירקטוריון ובדיונים על העסקה. ברקע מתנהלים שלושה־ארבעה דיונים בשבוע על העסקה עם צוות המו"מ שלו, עם הבן שלו ועמיקם שורר, יד ימינו, עם פיצוצים יומיומיים. אין אופוריה או שלווה. קלאש אמיתי. אני חושב שהוא בעיקר התאכזב ממני.
"אני מכיר טוב מאוד את yes באותו זמן, מבין את השווי שלה ומה המחיר שהצד השני רוצה עבורה. ואז אני מבין שזה ייגמר רע מאוד, כי הפערים מטורפים. העסקה נגמרה במחיר הרבה יותר גבוה ממה שחשבתי שהיא צריכה להיסגר.
“זה מורכב ויש הרבה פרטים שעוד אי אפשר לדבר עליהם. אבל הייתה החלטת דירקטוריון שהעסקה תהיה 'פרנדלי'. בעל השליטה אחרי שרכש את בזק, היה חייב למכור את האחזקות ב־yes, גם במחיר של שקל. אני כבזק, הקונה, אמור להיות בגן עדן של קונים. אמרתי את זה גם לדירקטוריון. יש סיטואציה של ניצול חולשה שיש למוכר. הם החליטו שזאת לא תהיה הסיטואציה בעסקה הזאת".
פגשתי אחרי עסקת בזק–yes לא מעט אנשים שסיפרו לי על עסקאות דומות שקורות במשק ואף אחד לא יודע עליהן. אם לא היו עושים פה טעויות בדרך — גם על העסקה הזאת אף אחד לא היה שומע מעולם"
שאול אלוביץ' וסטלה הנדלר. "תחשבי על אדם שהוא טייקון, לכאורה מיליארדר, כשבעצם הוא בסוף כלום".
כמספר 2 לעומתי לעמדת הבעלים — אתה קובר את סיכוייך להפוך למנכ"ל בזק. איך הרגשת?
"להגיד ששמחתי? לא. להגיד שמאוד התעצבתי? גם לא. הסתגלתי לסיטואציה. לא הייתי שכיר תפרן שתלוי במשכורת כדי להתקיים. אהבתי את החברה ולא רציתי את הסיטואציה, אבל מרגע שנוצרה, אין לי שליטה על זה. אני מרחם על שכירים באותה סיטואציה, שאין להם אלטרנטיבה והמשכנתא והגנים של הילדים תלויים בפרנסה הזאת. פגשתי אחרי זה לא מעט אנשים שסיפרו לי על עסקאות כאלה ואחרות דומות שקורות במשק ואף אחד לא יודע עליהן. אם לא היו עושים פה טעויות בדרך — גם על העסקה הזאת אף אחד לא היה שומע מעולם".
וכשהכל מתפוצץ ברשות ני"ע אתה כבר בפרטנר.
"יצאתי מפגישה במגדל או בפניקס בעניין פיננסי של פרטנר בבוקר המעצר של שאול ואור אלוביץ’. כשירדתי למטה ופתחתי את הטלפון פתאום אני רואה מיליון הודעות. עוד לא ידעתי מה קרה ואיך. די מהר קישרתי. לא תיארתי לעצמי בחיים שזה ייצא החוצה. בסוף העסקה אושרה על ידי בעלי המניות. הסיבה הייתה במשחק בתזרים המזומנים של yes. לא חשבתי שזה כבר יתפוצץ, זה עבר במוסדות החברה. ואז התעורר עניין התזרים ב־yes שפוצץ את הסיפור".
איך היו היחסים שלך עם סטלה הנדלר?
"סטלה מאוד קרובה לשאול, אבל היינו ביחסים טובים. עד היום מערכת היחסים בסדר. אין לי שום טינה כלפיה. היא הייתה בסיטואציה לא פשוטה גם".
היא קורבן של הנסיבות?
"במידה מסוימת כן. גם שאול אגב. כולם קורבנות של הנסיבות. בסופו של דבר, שאול הוא איש חיובי מאוד, טוב, שאוהב לעזור. הסיטואציה מאוד מורכבת. תחשבי על אדם שהוא טייקון, לכאורה מיליארדר, כשבעצם הוא בסוף כלום. כל זה הוא חוב אחד גדול שצריך להחזיק ולתחזק כל הזמן".
הוא שידר מצוקה?
"לא. הוא קוּל ברמות. כשנכנסתי לתפקיד סמנכ"ל הכספים המניה של בזק התרסקה בגלל רפורמת הסלולר של כחלון. הלחץ היה גדול. באותו זמן שאול מכר מניות שלו בחברת בי־קום לטדי שגיא כי הבנקים אילצו אותו. הוא עדיין היה קוּל ברמות. לא ראית עליו כלום".
או מתרסק או מרסק את בעלי המניות. זו הטרגדיה?
"כן. בהרבה מובנים הסיטואציה שהוא נקלע אליה — זו הייתה עסקת חייו בזק, כל האסטרטגיה העסקית שלו הוכוונה לקנות את בזק — ועד שהוא השיג את זה הכל התרסק.
“אחרי שעזבתי המניה של בזק ירדה מעט. עשו לי מסיבת פרידה והוא בא אליה – לא חשבתי שיבוא בכלל – הוא בא עם אור (הבן שלו) ואמר דברים. לא ציפיתי בכלל שיבוא ואז הוא אמר לי שאולי אבוא לייעץ למי שיחליף אותך בקשרי משקיעים. אמרתי, אני כבר במקום אחר".
כל בעלים היה מועד בסיטואציה שהוא נקלע אליה?
"כל אחד שיש לו חוב יכול למעוד. זו חולשה אנושית מאוד מובנית. לכאורה — היה פה קיצור דרך נוח שיכול לחלץ אותו מכל האירוע. לדעתי הוא היה יכול אחרת, אבל זו חוכמת הבדיעבד לחלוטין".
כאיש כספים מה חושב על המינוח "טייקונים"?
"אין דבר כזה טייקונים. אלה אנשים עם חוב גדול. הייתי רואה כותרות על 'המיליארדר שאול אלוביץ" וחושב 'מה זה המיליארדר? הכוונה שיש לו מיליארדים של חובות?'. כשיש גאות חמים ונעים, ואז השפל מגיע. ביורוקום היו לחוצים מתי הכסף נכנס בגלל החובות לבנקים. אז יש כותרות על מיליארדים ובסוף אין כסף לשלם לשומר בשער".
מזרחי מוגדר על ידי הקולגות שלו כאדם ענייני, מקצועי ולא נוטה לדרמות. הוא מגדיר את עצמו אדם ביתי, "חסר תנודות רגשיות קיצוניות" ונעדר תחביבים סוערים. "אני 15 שנה על תקן המבשל לבנות בבית (הוא נשוי ואב לשתי בנות, דב”נ ור”ב). כל מה שאני רוצה זה לחזור בערב לראות סרט עם אשתי ועם הבנות. זהו. בחיים לא רצתי. אהבתי מכוניות ספורט כל החיים. היום יש לי רכב של זקנים".
מזרחי, בן 50, גדל בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים, דור עשירי בירושלים, למד בתיכון רנה קאסן וסיים לימודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1994 החל את דרכו בבזק ומאז, משך כמעט 26 שנה, מילא בה שורה של תפקידים. אחרי שעזב עבר קדנציה קצרה כסמנכ”ל כספים בפרטנר ובתנובה עד שחזר לבזק כמנכ”ל. "בניגוד לפרטנר שבה לא מצאתי את עצמי, בתנובה היה לי טוב מאוד. בפרטנר, שיעמם לי קצת. בתנובה ראיתי את עצמי להרבה זמן.
“אבל אז התחיל האירוע שמחפשים מנכ"ל לבזק. בהתחלה חשבתי שהסיכוי אפסי כי שאול עוד היה בעל שליטה. הייתה ועדת איתור וככל שחלף הזמן הבנתי שיש סיכוי. שאול בשלב הזה כבר היה מנוטרל. שלמה רודב מונה אז ליו"ר, הועלו שמות של מועמדים ובסוף אני נבחרתי".
התרגשת?
"אני טיפוס קצת בעייתי. אין לי אפים ואין לי דאונים יותר מדי. חזרתי לסביבה מוכרת אחרי שהייתי כל כולי בתוך תנובה, אז החזרה לא הייתה הביתה אלא לסביבה מוכרת".
למה לחזור אם היה לך טוב בתנובה?
"שאלו פעם את אביב גפן אם הוא חושב שהוא זמר טוב והוא ענה 'אני לא יודע אם אני זמר טוב, אבל את השירים שלי אני יודע לשיר הכי טוב בעולם'. לא ידעתי אם אני אהיה מנכ"ל טוב, אבל חשבתי שאוכל לתקן את בזק".
היה צריך לתקן את בזק?
"הסיטואציה העסקית של בזק מאוד מורכבת. לא קשור לתיק 4000. הייתה פה מערכת יחסים טעונה מראש, שהפכה לטעונה עוד יותר. האתגרים העסקיים מורכבים ולא קשורים לתיק 4000, של פריסת סיבים, מתחרים שמזנבים, שחיקה בהכנסות, חוסר יכולת להתייעל, פגיעה חזקה ברווח".
זו ביקורת על ההנהלה הקודמת?
"סטלה הייתה עסוקה מעל הראש בחקירה מטורפת. כמה פניות היתה לנהל את החברה בסיטואציה כזאת? אין לי טענה כלפיה. הסיטואציה לא פשוטה גם עסקית. האנשים בבזק זה היה מעליהם, לא מרגישים חלק מהאירועים האלה".
לאחרונה דווח על חבילת אופציות נדיבה לבכירים וגם לך. בעיצומו של משבר כלכלי, לא מרגיש לך לא נעים?
"המספרים הם במודל מונטה קארלו. זה יכול להיות שווה גם אפס. אני מקווה לטובת בעלי המניות ולטובתנו שיהיה שווה הרבה כסף. יש שאלה אם נכון שחברה תתגמל מנהלים באופציות. בעיניי זה נכון כלכלית אלא אם אנחנו מאוד סוציאליסטים. לגבי הפרופרציות — זה לא חריג בנוף העסקי. אבל אני מבין את כל הביקורת שזה מייצר".
שכר הבכירים במערכת הפיננסית הוגבל, למשל.
"זה אידיוטי לחלוטין. אין היגיון חוץ ממהלך פופוליסטי של פוליטיקאי. במה הם שונים מיתר בכירי המשק? משהו מיחד אותם? אין תחרותיות? תטפלו בזה ולא באמירות פופוליסטיות. אני גם מבין את הביקורת על מענקים ואופציות. היא מובנת לחלוטין. זה נראה מפוצץ והמספרים מנקרי עיניים כשהמציאות יותר אפורה ועגמומית. ויש משבר כלכלי, אנשים בחל”ת, מצבם נפגע. כל כותרת כזאת תתפס רע".
היום יש בעלים חדשים (דוד פורר וקרן סרצ'לייט). אתה יכול לעמוד על ההבדלים בין הבעלים?
"מודל של קרן השקעות הוא בעיניי הכי נוח לעבוד איתו. קרן השקעות באה במטרה להשביח את שווי החברה. אין לה אינטרסים סמויים. זה תמיד פשוט וקל. זה טוב לכולם".
עד לרגע שבו היא מסיימת את חייה ומתחיל הלחץ?
"אני לא מאמין בחברות בלי גרעין שליטה. בסוף בעל שליטה רוצה להשביח את הנכס. אם הדירקטוריון הוא אסופה של אנשים בלי קשר זה מודל פחות מוצלח".
הקורונה תפסה אתכם בלי סיבים, בניגוד למתחרים.
"ללקוח פחות חשוב אם זה סיב או לא סיב. 100 מגה משרת אותו מצוין לרוב הצרכים. מה שחשוב זה רציפות שירות ושה־wifi יעבוד בכל נקודה בבית. אנחנו כבר שנים עם מציאות רגולטורית שלא אפשרה לנו להפעיל את הסיבים. זה כן חידד לנו את החוזקות שלנו. השירות שלנו למשל שהוא בפער מול המתחרים".
זה נחמד להאשים את הרגולטור, אבל בסוף בסוף לא החזקתם את הלקוחות כבני ערובה כדי לקבל הקלות?
"המדינה דרשה מאיתנו לפרוס או כלום או 100%. אתה נותן ללקוח ראשון? תוך שנה כל הלקוחות צריכים לקבל. אין לזה תקדים בעולם. במונחי פריסה עשינו אולי רק 10% משטח המדינה. כדי להגיע ל־100% אני צריך לחבר עוד 900 אלף מבנים — מושבים, קיבוצים, כפרים, יישובים דרוזיים. זנב ארוך של 900 אלף מבנים בעלות של מיליארדים רבים".
אתם 'חברת התשתיות הלאומית', למרות שהופרטתם.
"יש תעודה לתואר הזה? בסוף אנחנו חברה פרטית ולפרוס ב־100% מהמדינה עד הבניין האחרון – זה לא כלכלי וגם קשה. לפרוס את את מאה שערים או כפר ערבי שיש בו תשתיות פיראטיות זה חסר ערך".
שר התקשורת המפוטר, יועז הנדל, ומנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן־חורין. “הרגולטור הוא בסוף התובע, השופט והתליין"
איך בזק פוגשת את הקורונה?
"מינואר התחלנו להרגיש בעיה של אספקות של נתבים, וציוד תקשורת מספקים סינים. מי ידע בכלל מה זה קורונה? התחילו גמגומים מאנשי הרכש: משהו קורה, אנחנו לא יודעים, אולי אין שבבים. נדלקה לנו נורה אדומה. היה להם חג ארוך יחסית ופתאום הם לא חוזרים וגם לא מתקשרים, לא ידענו מה קרה.
"אנחנו חברת שירותים עם מיליוני לקוחות, מאות מוקדנים. לתת שירות מהבית היה בלתי נתפס: שלקוח שיתקשר לבזק ישמע נביחות של כלב או בכי של תינוק? אבל עברנו מ־0 ל־100, למוד שכל נציגי השירות עובדים מהבית. היו בעיות גם עם הטכנאים. הייתה לנו בעיה של הדבקות בטלזסטון (יישוב חרדי) ליד ירושלים וטכנאים פחדו להיכנס לשם. מנהל ההתקנות שלנו הלך במקומם — אבל השב”כ ישר איכן אותו והכניס אותו לבידוד. היינו צריכים לפתח תהליכי עבודה עם השב"כ שלא נהיה מנוטרלים כארגון חיוני. תוך חודש־חודשיים נכנסנו לשגרת קורונה. אספקת שירותים רגילה. ישיבות בווידיאו. היום זה נראה כאילו אנחנו ככה מאז ומעולם".
מה עדיין קשה?
"הכל קשה. אין מפגשים עם העובדים והמנהלים. העובדים באים יום כן יום לא. אנחנו ארגון שחייב להמשיך לתפקד באופן מלא. מעבר לזה עובדים בפול גז".
אתם עפים מבחינת הביקושים בזכות המעבר של כולם לזום?
"כן ולא. יש מגזרים שלמים בעסקי שחוטפים מאוד חזק ומצמצמים הוצאות. בעיקר עסקים הקטנים. יש לנו לא מעט לקוחות שחטפו חזק. המון הקפאות שירותים, עסקים בלי עבודה. אנחנו בסוף כל קו שמחובר למערכת סליקת אשראי הוא של בזק. אנחנו יודעים להגיד בכל רגע נתון כמה קווים מחוברים בין חנויות לחברות האשראי. במשך תקופה ארוכה הרגשנו שהמשק לא מתפקד. מצד שני האינטרנט הביתי הפך להיות העורק הראשי. זה מוסיף לנו אילוצים שלא ידענו להתמודד איתם. נגיד תקלת אינטרנט היום זה אירוע דרמטי. לקוח שיש לו תקלה לא עובד, הילדים שלו לא לומדים, הוא רוצה תיקון תוך 3 דקות ואנחנו רגילים לסטנדרט של 24 שעות, שזה במונחי עולם התקשורת סטייט אוף דה ארט. היום לקוחות לא מוכנים לחכות 24 דקות".
הקורונה שינתה אותך כמנהל?
"אם היית שואל אותי על עבודה מהבית לפני שנה אם הייתי יכול לחיות במציאות שעובדים מהבית הייתי אומר אין סיכוי והיום אני פתוח לזה באופן מוחלט. שוק העבודה השתנה. נשברו פה טאבואים. באתי ממקום של חשש מזה שאנשים יזרקו, לא יעבדו, יחפפו. אבל אני רואה את אשתי עובדת ממרץ ועד היום מהבית, כחוקרת במכון המחקר ברוקדייל. אני יוצא מהבית היא כבר בעבודה, וממשיכה הרבה אחרי שאני חוזר הביתה. זה החזיר בי את האמון. זה כן שוחק שלאנשים אין מפגש עם חברים שלהם בעבודה, שאין שיחות מסדרון על כוס קפה יהיו לזה מחירים. אחרי שיהיו חיסונים יהיה צריך למצוא איזון חדש".
עד כמה הדברים תקועים בגלל תיק 4000?
"לחלוטין. זה השפיע מאוד. אתה רואה את החשש לקבל החלטות וגם מאמירות של בכירים במשרד התקשורת שאמרו לי אי אפשר לקבל החלטה כזאת עכשיו. זה לא משהו קטן, זה פיל שיושב בחדר. אתה פוגש אנשים שנחקרו במשטרה או ברשות לניירות ערך. זה נוכח. חזק. בולט. לוקח הרבה זמן לרפא את זה. איך מרפאים שני צדדים פוסט טראומתיים וחוזרים לשגרה שפויה? זה לא פשוט".
בוא נדבר רגע על ההפרדה המבנית.
"אני מלווה את הנושא הזה כל כך הרבה שנים. זה לא נושא עם זקן אלא עם זנב וקרניים. הייתה תפיסה שצריך להפריד את הפעילות מבזק כדי לפתח את השווקים. הייתה ועדה אחת מוצלחת שנקראת ועדת חייק. הם אמרו לקחת את בזק, נכפה עליה לפתוח את התשתיות שזה החסם העיקרי ואחרי זה נוריד את כל העומס הרגולטורי עליה. עשו את החלק הראשון בהצלחה. השוק הסיטונאי עובד אבל ההפרדה המבנית שכחו ליישם".
אתה מציג את זה כאילו בזק לא הערימה קשיים.
"אין חברה שקיבלה את זה בצורה אצילית כמו בזק. זה נשמע מצחיק. תחשבו שבאים לתנובה ואומרים את פס הקוטג' שלכם תפתחו גם לטרה. היו התנגדויות אבל היום השוק פתוח לגמרי. בצד השני לקחו את בזק והכבידו עליה עם הפרדה מבנית כדי שלמתחרים יהיה קל יותר להשיג אותה”.
בלי הפרדה מבנית אתם מרסקים את המתחרים.
"אנחנו לא הבאנו אותם לשם. פתחנו את התשתיות לכולם. קילומטר תשתית ב־400 שקל לחודש. זה כלום. הלוואי שלי הייתה אפשרות כזאת”.
הדרג המקצועי במשרד התקשורת התנצל שלא שיתפו אותנו במהלך של הפחתת התעריפים ונראה שהוא נכפה עליהם בתזמון. בדרך כלל יש התדיינות. פה זה נחת בלי הודעה מוקדמת. העיתוי נראה מוזר"