"המשבר הוכיח, שארגונים גמישים פורצים בתקופה כזו”

עבור כולם הכניסה לסגר הראשון במרץ הייתה אירוע טראומטי שמלווה בחוסר ודאות אדיר, אבל מוטי גוטמן יזכור אותו במיוחד. “שבת בבוקר, יום הולדתה של מאיה בתי, כל המשפחה אצלנו בבית — ואני במטריקס”, נזכר גוטמן שכבר חווה משבר או שניים בכמעט שני העשורים שלו כמנכ”ל מטריקס. “כינסנו ישיבת הנהלה בתשע בבוקר, החניה של הבניין היתה מלאה, המשרדים שקקו חיים, באוויר עמדה תחושה מדאיגה של ערב מלחמה. אלה רגעים שלא אשכח. הפעלנו חמ”ל והעברנו את כל העובדים לעבוד מהבית. אחרי זה צילצלתי למאיה לאחל לה יומולדת שמח”.

מאז אותו יום סוער הספיקה מניית מטריקס לצלול, אבל גם להחזיר את הכל עם קצת עודף שהכניס אותה למדד ת”א 35 השנה.

“משבר הקורונה הוכיח שארגונים גמישים מסתגלים, שורדים ואף פורצים קדימה דווקא על רקע שינויים דרמטיים. בתחילת המשבר אצל רובנו ניקר חשש מהיחלשות או אף נתק בקשר עם הלקוחות והעובדים, בשל הריחוק הפיזי הכפוי. אבל בסופו של דבר אני מקיים היום יותר מפגשים עם לקוחות ועובדים, משום שקל יותר לתאם שיחות בהתראה קצרה והמפגש הופך למאוד קונקרטי. לפעמים אפילו יותר מדי”.

איפה בכל זאת נפגעתם מהמשבר?

“התסכול הגדול הוא לשלם סכומי עתק על שטחי נדל”ן ריקים מאדם, אבל הסכמים יש לקיים. אנחנו פועלים לצמצום הנדל”ן הפיזי שלנו, משום שב־2021 נתייצב על 20%–30% עבודה מהבית”.

מה על המדינה לעשות בכדי לחלץ את המשק מהמיתון?

“המדינה צריכה לטפל בתחומים רבים כדי שחברות הטכנולוגיה יוכלו להמשיך לפרוח. הראשון הוא כמובן שער הדולר, שפוגע בכל היצואנים ובפרט בענף הטכנולוגיה, ומקטין את האטרקטיביות של ישראל כיעד להפעלת מרכזי פיתוח. השקל החזק הוא גיבנת כבדה על גבו של קטר המשק. נושא חשוב נוסף הוא המחסור בכוח אדם טכנולוגי. זה הזמן לעודד הסבות מקצועיות ולממן מסלולי הכשרה טכנולוגיים כפרויקט לאומי. על המדינה להכיר בלימודי אונליין כשקולים ללימודי קמפוס, ולאפשר ללומדים כך לנצל את גמול ההשתלמות, מה שנמנע מהם היום באופן מכעיס. בתקופה של משבר כלכלי גם ראוי שהמדינה תאיץ פרויקטים, ולא תעכב אותם או תפעל במתכונת המגוחכת של תקציב הבנוי על 1/12. ככה לא יוצאים ממיתון”.

מי המנכ”ל המצטיין שלך ל־2020?

“צביקה שוימר מאלקטרה מוצרי צריכה. הוא חולל מהפך מרשים בחברה”.

‍