האנליסטים מתבגרים

הגאות בשווקים, שהגיעה לשיאה בשנה שעברה בעקבות הריבאונד של כלכלת הפוסט־קורונה, נקטעה בבת אחת ובאכזריות השנה. 2022 סיפקה "סערה מושלמת": היא נפתחה בפלישתה של רוסיה לאוקראינה, והמשיכה עם התפרצות אינפלציונית גלובלית, שאילצה בנקים מרכזיים בכל העולם להעלות באגרסיביות את הריבית. השווקים נכנסו כמעט מיד למאניה־דפרסיה, עם נטייה ברורה לדפרסיה.

הטלטלות בכלכלה והמפולת בשווקים השפיעו, מטבע הדברים, גם על תוצאות דירוג המנהלים של "כלכליסט".  הנתון המעניין הוא שהשנה הסוערת חייבה התבוננות בוגרת ומושכלת יותר מצד מנהלי ההשקעות והאנליסטים שהשתתפו בדירוג והכריעו את תוצאותיו: אם בשנים שעברו בלט מאוד הקשר בין תשואת המניה למיקום המנהל ברשימה, השנה הקשר התרופף, ולדירוג גבוה זכו לא רק אלה שהגל הרים את המניה שלהם למעלה.

קחו לדוגמה את המנהל שדורג במקום הראשון, מנכ"ל נובה איתן אופנהיים. נכון לכתיבת שורות אלה מניית החברה צנחה ביותר מ־30% מתחילת השנה, ובכל זאת אופנהיים ניצב בפסגת הרשימה. המדרגים התרשמו יותר מהמהלכים הניהוליים שעשה, שהביאו את החברה לתוצאות שיא השנה, חרף משבר גדול בענף השבבים שבו היא פעילה. ההפסדים שהניבה ההשקעה במניה לא קלקלו לאופנהיים את הדירוג.

יחד עם זאת, לסקטור שבו פעילה החברה ולמידת הפגיעה בו במשבר, יש עדיין השפעה על תוצאות הדירוג. הבנקים, למשל, שהם המרוויחים הגדולים מעליית הריבית (הם צפויים לסיים את השנה עם רווח בלתי נתפס של יותר מ־20 מיליארד שקל), מככבים בצמרת הדירוג: לראשונה שלושה מנהלי בנקים מדורגים בעשירייה הראשונה. ועדיין, המוביל מבין מנהלי הבנקים הוא מנכ"ל דיסקונט אורי לוין (מקום שלישי בדירוג הכללי), אף על פי שתשואת מניית דיסקונט לא בלטה השנה והיתה אף נמוכה ממדד הבנקים. כאמור, תשואת המניה כבר אינה חזות הכל.

הנדל"ן מוריד הילוך

מגזר הנדל"ן, שלאורך שנים שלט בטבלת המנהלים המצטיינים, איבד השנה מכוחו על רקע השפעת עליית הריבית על התוצאות הפיננסיות. בשוק קולטים את החשש שחגיגת המחירים של העשור האחרון עומדת בפני סיום. למגזר הנדל"ן יש עדיין נוכחות נאה: בעשירייה הראשונה יש ארבעה מנכ"לים מתחום הנדל"ן. אולם כאשר מסתכלים על 20 המקומות הראשונים, לענף יש בסך הכל שישה נציגים, לעומת תשעה בשנה שעברה.

אשתקד, מגזר ההייטק לא הופיע כלל ב־20 המקומות הראשונים — כנראה מפני שהשוק התלהב יותר מהיוניקורנים הצעירים, שזכו לשוויים מנופחים בהרבה משל חברות ההייטק הגדולות וה"משעממות" שנסחרות במדד ת"א־125. השנה נכללו ב־20 המקומות הראשונים שלושה מנהלים של חברות הייטק גדולות, מה שמעיד על התפכחות וחזרה לפרמטרים מסורתיים כמו הכנסות ורווח, על פני תחזיות ומחזורי פעילות.

מי שבולטים בהיעדרם מהדירוג השנה הם מנהלי רשתות השיווק. כבר בשנה שעברה מיקומם בדירוג ירד לעומת הדירוגים הגבוהים שבהם כיכבו ב־2020, שנת הקורונה, שבה נהנו מתוצאות שיא. השנה אין אף רשת שיווק ב־50 המקומות הראשונים. נראה כי המשקיעים מאוכזבים מהתוצאות הקמעונאיות, ואולי גם כצרכנים הם מאוכזבים מכך שהרשתות לא הצליחו למנוע את העלאות המחירים של יצרני ויבואני המזון.

חמש נשים מתוך 127

הנקודה הכואבת ביותר בדירוג, מדי שנה, היא הנוכחות הדלילה של נשים. זו נובעת, כמובן, מייצוג נמוך במיוחד של נשים ברשימת המנכ"לים של מדד ת"א־125, על בסיסה נערך הדירוג. בין 127 החברות הנכללות במדד זה יש רק חמש נשים מנכ"ליות, ושלוש מהן נכנסו לרשימה. מדובר בשיפור קל לעומת שנה שעברה, אז היו שלוש נשים מנכ"ליות בחברות במדד, ורק אחת מהן נכנסה לרשימה. אולם אלו כמובן נתונים שרחוקים מאוד מלהשביע רצון, שאינם הולמים מדינה מתקדמת ושוק הון מפותח ב־2022.

צריך לקוות ש"מדד השוויון" שנולד השנה ב"כלכליסט" ומדרג לראשונה את החברות הציבוריות לפי שיעור הנשים בהנהלות הבכירות שלהן, יתרום תרומה לקידום העניין. יחד עם המהלכים שמובילה רשות ניירות ערך, הפועלת להגברת ייצוג נשים בדירקטוריון מתוך תקווה שאלה ישתלבו גם בהנהלות החברות, אולי נראה סוף סוף בשנה הבאה שיפור משמעותי גם במספר המנכ"ליות במדד ת"א־125.

‍