ענת גואטה

יו"ר רשות ניירות ערך

היעדר גיוון מגדרי בצמרת הניהול של שוק ההון הישראלי הוא קודם כל לא ראוי, ומעיד על פיגור ביחס למדינות המפותחות. אבל מעבר לכך, הוא גם חסם שמעכב את התפתחות השוק ופוגע בהצלחה העסקית של החברות עצמן

ענת גואטה

יו"ר רשות ניירות ערך

היעד ברור: נשים בצמרת

היעדר גיוון מגדרי בצמרת הניהול של שוק ההון הישראלי הוא קודם כל לא ראוי, ומעיד על פיגור ביחס למדינות המפותחות. אבל מעבר לכך, הוא גם חסם שמעכב את התפתחות השוק ופוגע בהצלחה העסקית של החברות עצמן

ה

הצלחה הייחודית של מדינת ישראל מבוססת גם על הפסיפס האנושי, החברתי והתרבותי המגוון שלה. גיוון אנושי כזה הוא שמצליח להצעיד את המדינה להישגים חסרי תקדים כמעט בכל תחום: מדע, טכנולוגיה, חקלאות, סייבר, ספורט, כלכלה, חדשנות או אמנות. ההבנה שגיוון הוא חשוב, במקביל להיותו מועיל ובעל ערך, עוררה בשנים האחרונות גם את השיח על הצורך בגיוון מגדרי. גיוון כזה מסייע לגיוס הון אנושי איכותי והפך לפרמטר המגדיר את איכותם של מקומות עבודה.

שוק ההון הציבורי הוא בבואה של המשק הישראלי. בשוק הזה פעילים כ־600 תאגידים מכל תחומי המשק, כך שאפשר בהחלט לומר שמדובר בשוק הון מגוון מאוד מבחינת ענפי הפעילות שבו - אך לצערי הוא אינו מגוון מגדרית. דווקא בתחום החשוב הזה, מדינת ישראל החדשנית והמתקדמת מפגרת אחרי המדינות המפותחות.

שיעורן של הנשים בחברות הציבוריות וביתר התאגידים המדווחים בישראל מפתיע לרעה ומעורר דאגה. ברשימה המכובדת של חברות ציבוריות הכלולות במדד ת"א־125 ניתן לספור על כף יד אחת את מספר הנשים שמכהנות כמנכ"ליות. יש כיום כאלה בשלוש חברות בלבד: הבנק הבינלאומי, דלתא מותגים וקומפיוג'ן. וברשימת "50 המנהלים" במגזין זה, שנבחרים מקרב אותן 125 חברות, ניתן לספור את מספר המנהלות על אצבע אחת.

חולשת הגיוון המגדרי בתאגידים ציבוריים מעכבת את התפתחות השוק. המצב מחייב שיפור, ולכן הקמתי את פורום 35+ לעידוד גיוון בהנהלות הגופים המפוקחים על ידי הרשות. שינוי מבפנים עדיף על שינוי תחת איום שוט הרגולציה

זה מצב מביך ומקומם. האם באמת אין בישראל מספיק נשים מקצועיות ומוכשרות, שיכולות להוביל ארגונים גדולים? או שמא הבעיה היא במועדון הסגור, שהכניסה אליו מותרת כמעט אך ורק לגברים? כי גם כשאנחנו עוברים לבחון מה קורה מסביב לשולחן הדירקטוריון, המצב לא משתנה לטובה בהרבה. לפי נתוני שנת 2020, רק ב־16% מהתאגידים המדווחים עולה שיעורן של הנשים בדירקטוריון על 35%. רק באחת מכל 7 חברות מספר הנשים במועצת המנהלים הוא שליש או יותר. המשמעות ברורה: בשוק ההון הישראלי אין גיוון מגדרי מספק. התוצאה היא שהחלטות בעלות השלכות כלכליות משמעותיות מתקבלות בתהליך מוגבל, חד ממדי, דל ומצומצם. איך ייתכן שבשולחן מקבלי ההחלטות אין ייצוג מספק של מגדר המהווה למעלה ממחצית מהאוכלוסייה?!

למה אין נשים? התירוצים חלשים

בעולם המפותח, לגיוון אין רק ערך חברתי ותרבותי, והוא נמדד גם במדדים של ערך כלכלי. כאשר בניהול חברה מיישמים את עקרונות ה־ESG (סביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי), ובוחנים את מידת ההשפעה של שלושת אלה על פעילותו הכלכלית של תאגיד, הגיוון הוא פרמטר מהותי בתוכם.

מחקרים בעולם מראים כי הטמעה של תחומים אלו בפעילותו של ארגון מוכיחה את עצמה גם בערכו הכלכלי וגם בשורת הרווח. כפועל יוצא, הנושא הזה מקבל בשנים האחרונות ביטוי גם במדיניות ההשקעות של הגופים המובילים בעולם, שהיקף פעילותם טריליוני דולרים.

אז איך זה שבישראל נשים עדיין אינן מצליחות להשתלב בניהול חברות ציבוריות? הסיבות למצב נובעות מאבולוציה תרבותית רבת שנים, אבל אין באמת טעם למנות אותן. כאשר שנת 2022 בפתח, אפשר לפסוק באופן חד־משמעי שלא משנה מה הסיבות, מדובר בתירוצים חלשים. בשוק קיימים מאגרים רבים של נשים מומחיות, כל אחת בתחומה, שבוודאי יכולות לתרום מניסיונן לתהליכי קבלת החלטות ולצמיחה של תאגידי המשק השונים. וקיימות בשוק תוכניות למכביר להכשרות של מנהלים, גברים ונשים. אז איפה הן כולן? מדוע מקומן עדיין נפקד?

נפתח את הדיקטוריונים בפני נשים

רשות ניירות ערך, כרגולטור פיננסי מוביל, עוסקת, בין היתר, בפתיחת השוק הציבורי לחברות חדשות, מענפי ההיי־טק ובכלל, מקדמת כניסת שחקנים בינלאומיים והון השקעות חדש, ומטפלת בזיהוי והסרת חסמים שמעכבים את ההתפתחות החיונית והתקינה של השוק.

כיו"ר הרשות אני רואה בחולשת הגיוון המגדרי בתאגידים ציבוריים חסם המעכב את התפתחות השוק. מתוך הבנה שהמצב דורש שיפור - ובהקדם - הקמתי את פורום 35+, במטרה לעודד את הגיוון המגדרי בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים ובגופים המפוקחים של רשות ניירות ערך – חוד החנית של שוק ההון. אני מאמינה בכוחי ליצור שינוי אמיתי שנעשה מבפנים, שעדיף על שינוי שנעשה תחת איומי שוט הרגולציה.

אנחנו נפתח את חדרי הישיבות בפני נשים מקצועיות, מוכשרות וראויות; נפתח עבורן הזדמנות אמיתית להתחרות ולהוכיח עצמן; ונפתח בפני אותם תאגידים את ההזדמנות להשתייך לקבוצת התאגידים המובילה במשק, שכבר הפנימו את השינוי ויכולים להעיד על הערך הגלום שנחשף בפניהם.

עם פרסום הקמת הפורום, קיבלנו פניות מגורמים רבים, בראשם התאגידים שבהם למעלה מ 35% נשים בדירקטוריונים. מדובר בגופים בעלי השפעה בתעשייה, בדירקטורים ובדירקטוריות שמעוניינים ומעוניינות לתרום מהידע ומהניסיון שלהם כדי להוביל יחד לשינוי.

הגדרנו יעדים ברורים. הגדרנו את המסלול, שלפיו נתקדם כברת דרך בכל שנה. כבר בשנה הקרובה אנחנו מכוונים להגדיל ל־25% את מספר התאגידים שבהם מכהנות למעלה מ־35% נשים. מדובר בהצטרפות של כ־50 תאגידים למועדון היוקרתי, שבו נשים מהוות למעלה משליש מהיושבים סביב שולחן הדירקטוריון. אני מזמינה כל אחד ואחת מקוראי המוסף והמדורגים בו: בעלי שליטה, מנכ"לים, גופים מוסדיים, יו"רים בדירקטוריונים - בואו, הבטיחו את מקומכם בפורום שבו תוכלו להיחשף ולהיעזר בכלים שנציע לקידום הגיוון המגדרי. אולי כבר במינוי הקרוב שתבצעו תוכלו להגדיל את הגיוון.

ברור שהבחירה בדירקטורים/ות צריכה להתבצע רק על בסיס מומחיות וניסיון רלוונטי של הטובים/ות ביותר. התאגיד ומשקיעיו צריכים לדעת כי בכיסא הקברניט מצויים אלו שיודעים להמריא בבטחה ולהביא את התאגיד לשיאים חדשים. אין לי ספק שאלה יכולות להיות נשים, לא פחות מגברים.

עורך: ליעד ליבנה
מפיקה: הילה דביר
הגהה: מעיין דורון
עורך אחראי: אמיר זיו • מעצב אחראי: אבנר הברפלד
עיצוב מהדורה דיגיטלית: נעם תמרי


צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, אורן קהן, אלעד גרשגורן, טסלה, רויטרס, קרן בנק, אלכס קולומויסקי, תומי הרפז, יונתן בלום, אבשלום שושני, תומר לוי, סיון פרג, טל גבעוני, יונתן סינדל, אורי חבושי, תמר מצפי, אביגיל עוזי, איליה מלינקוב, דניאל בר און, קרן מזור, גדי דגון, נטלי כהן קדוש, ישראל הדרי, שירן כרמל, באדיבות OPC, בועז אופנהיים, נועה זני, Yakir Pollak