עד לפני חצי שנה זום היתה עוד חברת טכנולוגיה אחת מני רבות. אמנם צעירה וסקסית, חביבה על לקוחותיה ההייטקיסטים בזכות הממשק הפשוט והנוח שלה, אבל לא יותר מכך. כשהונפקה ב־2019 בגל יוניקורונים שנחתו בוול סטריט, קבלת הפנים החמה שקיבלה הפתיעה אפילו את אריק יואן, המייסד והמנכ"ל של זום. ״איזה שווי מטורף״, אמר לנוכח קפיצת המניה ב־72% ביום המסחר הראשון, כששווי החברה זינק מ־9 מיליארד דולר בהנפקה ל־16 מיליארד דולר.

אבל אז באה הקורונה, שהפכה את זום לשם פועל, יצרה סביבה מושגים חדשים כמו Zoom Fatigue ולמעשה הגדירה דרך חיים חדשה. והחברה? היא כבר שווה יותר מ־100 מיליארד דולר, בזכות זינוק אדיר במספר המשתמשים. בדצמבר 2019 התגאו בזום בכך שמספר המשתתפים היומי בשיחות הווידאו בתשתית שלה הגיע ל־10 מיליון איש. במרץ כבר דובר על 200 מיליון משתמשים יומיים.

האגדה האורבנית מספרת שיואן חשב על זום כנער עוד בסין, כשנסע 10 שעות ברכבת כדי לפגוש את חברתו אז. ואולם, הדרך להצלחה היתה ארוכה אפילו יותר, שכן יואן, אזרח סין, נדחה כמה פעמים על ידי רשויות ההגירה האמריקאיות, שלא הסכימו לתת לו להיכנס לארצות הברית כדי ללמוד או לעבוד. בסופו של דבר, אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה בסין, הגיע בשנות התשעים לאמריקה והצטרף לחברה קטנה בשם WEBEX. ב־2007 נרכשה החברה על ידי סיסקו, במה שהניח את התשתית לאחת היריבות המרות של זום, שתוקם שנים לאחר כן.

מה שהפך את יואן לדמות נערצת של ממש ב־2020 הוא לאו דווקא העובדה שחשב על זום, אלא שהיתה לו ענווה מספיק גדולה והבנה בריאה של המציאות. אלה הובילו אותו להפנים מהר מאוד את הביקורת על פרצות האבטחה בזום ולסגור אותן באופן מהיר והרמטי ככל שניתן במציאות הנוכחית.

מעבר להצלחה הנקודתית שלה, זום משנה באופן עמוק וממשי את שיטות העבודה בענפים רבים. ההבנה שהולכת ומחלחלת היא שלא חייבים לטוס לפגישות עסקיות, והמנכ"ל לא חייב להשבית לשם כך את הלו"ז שלו. זו כנראה גם הסיבה לכך שזום שווה בוול סטריט יותר מדלתא, מאמריקן איירליינס ומיונייטד גם יחד.

סופי שולמן

‍