< לכתבה הקודמת

לכתבה הבאה >

09

אסתר חיות

נשיאת בית המשפט העליון

הבלם שמפריד בין דמוקרטיה לדיקטטורה

ניצבים בפני המבחן הגדול ביותר בתולדותיהם

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות עומדת בראש מערכת בתי המשפט בתקופה הקשה והמאתגרת ביותר שלה. המערכת הפוליטית רוחשת יוזמות להגבילה – מפסקת ההתגברות ועד ועדות חקירה לבחינת ניגודי עניינים של שופטים – ונדמה שכל הבלמים והמעצורים המילוליים שוחררו. הדרג הפוליטי לא חוסך ומגדף כל פסיקה שנתפסת כ"שמאלנית" מדי, כמו פסיקות שנוגעות לזכויות אדם, להגנת מיעוטים, פליטים או מהגרי עבודה. ומעל הכול, כל המחלוקות הפוליטיות, המשטריות, כל סוגיות 'כן ביבי, לא ביבי', מועמסות ומושלכות לפתחו של בית המשפט העליון, שנגרר בעל כורחו לתוך התופת.

חיות הובילה הרכב של 11 שופטים שהכשירו את כהונתו הכפולה של בנימין נתניהו כראש ממשלה וכנאשם בפלילים. פסק הדין הזה עורר ביקורת בשל הפער שבין תוצאה משפטית נכונה לבין תוצאה ערכית ומוסרית בעייתית עם מסר לחברה הישראלית, שנאשם בפלילים לא יכול להיות מנהל בית ספר או מנהל חשבונות, אך כן יכול לכהן כראש ממשלה. בפסיקתו אותת בית המשפט העליון למערכת: אנחנו רק שופטים ואין בכוחנו לפתור את כל הבעיות בחברה.

ולמרות זאת, לאחר שבג"ץ "המליך" עלינו (ביחד עם גנץ) את נתניהו, המשיכו העתירות לזרום אליו: לחקור את פרשת הצוללות, לערוך הסדר ניגוד עניינים לנתניהו, לבחור נציג מהאופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים, לבטל את ממשלת החילופים, לבטל את החלטת החזרי המס על הבית והרכב, להשיב לקרובו של נתניהו נתן מיליקובסקי 300 אלף דולר. ויהיו עוד. בנוסף, מונח לפתחו של בית המשפט תפוח האדמה הלוהט של ביטול חוק הלאום, אחד המבחנים הגדולים ביותר בתולדותיו ומעל ראשו נשלפה שוב החרב של ‘פסקת ההתגברות’.

בשנים האחרונות בית המשפט לא מבייש את האתוס, המסורת והמחויבות לזכויות אדם גם בתקופה שבה האיומים הפוליטיים עליו הם החמורים ביותר. כך היה כשביטל את חוק ההסדרה ואת הפקעת שכרם של מהגרי העבודה, כשאיפשר הכנסת חמץ לחולים המאושפזים בבתי החולים, ואפילו בפסק הדין שמנע את הרס בית המחבל שהרג את עמית בן יגאל. כמובן שמותר לבקר את פסקי הדין האלה, מותר אפילו לחתור למינויים של שופטים שמרנים יותר, אבל חשוב לזכור — המשפט נותר כבלם היחיד שמפריד בישראל בין דיקטטורה ממשלתית לבין דמוקרטיה. ובית המשפט בהנהגת חיות מתמרן בתבונה בין הלחצים הבלתי אפשריים שמופעלים עליו כדי לשמר ולקיים את משימתו זו.

משה גורלי