אל השנה העברית היוצאת נכנס נשיא המדינה כשהוא עומד בפני האפשרות של מערכת בחירות חמישית בקדנציה שלו כנשיא. לא היה תקדים כזה בתולדות המדינה. כבר שש שנים שריבלין נלחם בטירוף הפוליטי ומנסה לבלום בכל פעם מחדש את מערכת הבחירות המוקדמת המתרגשת עלינו שוב ושוב. קולו כמבוגר אחראי נותר בודד, אחרון המסרבים להתייאש. בקריאתו האחרונה לבלום את השיח על בחירות מוקדמות נזף בפוליטיקאים ואמר: ״מדינת ישראל אינה בובת סחבות הנשרכת אחריכם, בעודכם מתקוטטים ללא הרף״, נכון לשעה זו, הושגה רגיעה.

בבחירות האחרונות, לראשונה בהיסטוריה של ישראל, עמד נתניהו כמועמד לראשות ממשלה שכתבי אישום עם שמו מונחים באולמות בית המשפט. גם ההפגנות מול משכן הנשיא לא גרמו לריבלין להתרגש והוא הבהיר שלנגד עיניו עומד הצורך בהקמת ממשלה מהר ככל שניתן, ושהוא לא ייתן יד למריחת הזמן שאליה חתרו בליכוד. בסופו של דבר היתה זו הדחיפה של ריבלין שהביאה לחתימת ההסכם לפני הידרדרות לבחירות נוספות. גם כשיו״ר הכנסת הקודם, יולי אדלשטיין, סירב לכנס את הכנסת מחשש שהוא עומד לאבד את תפקידו — ריבלין, פרלמנטר בנשמתו, הפציר בו שלא להחזיק את הכנסת כבת ערובה במאבקים פוליטיים.

בין מערכת בחירות אחת לשנייה, ריבלין יזם ואירח את פסגת המנהיגים הבינלאומית הגדולה ביותר שנערכה בישראל אי פעם, כשיחד עם יד ושם הוביל בינואר את פורום המאבק באנטישמיות שהתכנס בישראל בהשתתפות כ־50 ממנהיגי העולם ובהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא צרפת עמנואל מקרון. זה היה המפגן המשמעותי ביותר בעולם בתחום המאבק באנטישמיות. ועם פרוץ משבר הקורונה, ריבלין הכריז על הקמת חמ״ל קורונה בבית הנשיא שעוסק יום־יום במצוקות של אזרחים הפונים אליו נוכח הקשיים שהביאה עליהם המגפה.

ביולי 2021 יפנה ריבלין את כיסאו. הקרב על כסאו יהיה מר, וכלל לא מנותק ממאבקו של נתניהו לשרוד בשלטון. בינתיים ריבלין ממשיך ללא הרף להיות נשיא שבא לאחות את הקרעים בעם, נגיש ונוכח. על הדרך הוא דוחה על הסף את הקולות הקוראים לו לחזור אל המערכת הפוליטית. סביר שלא ייענה להם גם בהמשך.

צבי זרחיה

‍