מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הולך ומסתמן כשומר הסף הראשון שמינה נתניהו ולא מאכזב אותו, אחרי שורת אכזבות שכוללת את המבקר הקודם יוסף שפירא, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמפכ"ל לשעבר רוני אלשיך. כל השלושה טעו לחשוב שאחרי המינוי מותר להם למלא את תפקידם. הם הואשמו במתן הנחות לנתניהו, אבל לא מילאו את הציפייה להעניק לו חסינות מלאה.

לנתניהו יש ניסיון רע עם מינוי המבקר. זו אחת הסיבות לכך שהימין היה כה נחוש בסיבוב הנוכחי לא למנות שופט לתפקיד: שופטים רגילים לעצמאות בהחלטות. אנגלמן, שנכנס לתפקידו ביולי 2019, הצליח בינתיים להרחיק כל חקירה ודו"ח מנתניהו, גם כשמדובר בדו"ח על מחדלי מעון ראש הממשלה. אבל לא רק על נתניהו הוא לא מטיל אחריות: הוא דוגל באי הטלת אחריות אישית באופן כללי, ומנגד מאמין בשילוב אמירות חיוביות, כאילו שהוא מחנך שצריך לתת חיזוק חיובי לילדים.

דו"ח המבקר הוא אנציקלופדיה ענקית שמעטים מאוד קוראים. עיקר השפעתו נובעת מהחשיפה בתקשורת. כל דו"ח חלבי חסר אמירות חד־משמעיות יגרום לאיבוד עניין, ואם אנגלמן לא יצמיח שיניים הוא יהפוך למבקר זניח. חמור מכך, הוא ירוקן מתוכן את אחד המוסדות החשובים של שלטון החוק בישראל.

שחר אילן

‍