נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פעל גם השנה ללא לאות כדי להזיז כלים בגזרות המשפיעות בעולם; ממלחמת נפט מול סעודיה, דרך האשמות של סוכנות הסייבר הבריטית (NCSC) בדבר פריצה למחקרים על חיסוני קורונה ועד לטענות ה־CIA על בחישה בקלחת הפוליטית למען בחירתו המחודשת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

עבור הציבור הישראלי, כוח המיקוח של פוטין השתקף במלוא עוצמתו עוד הרבה לפני פרוץ הקורונה, בהדים שיצרה פרשת נעמה יששכר, שהסתיימה עם שחרורה של התרמילאית בינואר. הנשיא הרוסי מינף היטב את מערכת הבחירות השלישית בישראל כדי להפעיל לחץ להחזרה של נכסים רוסיים בירושלים לידי מוסקבה, וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קפץ על ההזדמנות לשפר את הרייטינג — אז, כאשר גנץ עדיין נשף בעורפו בסקרים.

אחרי שפרשת יששכר גוועה, הכלכלה הגלובלית נקלעה למשבר כלכלי חסר תקדים, שהחריף בצל הסכסוך הסעודי־רוסי סביב מכסות הנפט. שתי היצרניות המובילות לא הצליחו להגיע להסכמות לגבי היקף קיצוץ בתפוקה שימנע צניחה חופשית של מחירים, אך זו קרתה ממילא בצלן של ירידות חסרות תקדים בביקוש בהובלת סין.

בחודש אוגוסט סגר פוטין מעגל (אם להאמין להאשמות ה־NCSC) ובישר כי באוקטובר רוסיה מתכננת לחסן את כלל האוכלוסייה נגד קורונה, אחרי שקיצרה את זמני הניסויים הקליניים. בהינתן העובדה שהרוסים העניקו השנה לפוטין את הזכות לשלוט עד 2036, במסגרת משאל עם לשינוי החוקה, מבצע החיסונים יהיה מבחן אמיתי לכוח השפעתו. אם אכן תצא התוכנית אל הפועל, הרי שהעולם המדעי יוכל לחזות בשידור חי בניסוי הקליני, כנראה הגדול בתולדות האנושות.

נועם אוסטפלד

‍