יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות ענבל חרמוני נמצאת במצב ההפוך ליו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד. היא עומדת בראש ארגון שנהנה מלא מעט סימפתיה, אבל עם מעט כוח. תרומתן של העובדות הסוציאליות לחברה הישראלית לא תסולא בפז. הבעיה היא שהמטופלים שלהן שקופים למקבלי ההחלטות, היכולת שלהן לצעוק מוגבלת ושביתה שלהן לא באמת מזיזה למשק.

חרמוני מצידה טוענת שזה לא נכון שהיא לא יושבת על שאלטר אלא שלשאלטר שלה “לוקח הרבה זמן לחלחל". וכך, העובדות הסוציאליות היו המגזר היחיד שנאלץ לשבות זמן ממושך בזמן הקורונה אחרי שבמשך שנתיים התעלמו מהמאבק שלהן. אחרי 17 ימים קיבלו את הדרישות שלהן חלקית ובהן תקציב להגנה וכן תוספת של קרוב לאלף שקלים לחודש לשנה הקרובה, אבל כרגיל לא הסכם קבוע. המבחן האמיתי של חרמוני יהיה ביצירת הסכם שישדרג משמעותית את שכר העובדות הסוציאליות וייצור להן אופק קידום.

שחר אילן

‍