ב־29 בינואר פרסם ארגון הבריאות העולמי בראשותו של ד"ר טדרוס אדהנום גברייזוס הנחיות למניעת הדבקה מנגיף הקורונה — "רחצו ידיים, עטו מסכות". למחרת הכריז אדהנום גברייזוס על מצב חירום עולמי, חודש אחרי שהמרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן דיווח על הנגיף לארגון המקביל בארה"ב, ועשרה ימים אחרי שהממשל בבייג'ינג עדכן כי הנגיף עובר מאדם לאדם. אדהנום גברייזוס בזבז ככל הנראה זמן יקר, אבל יהיה קשה להאשימו ברשלנות. גם שמונה חודשים אחרי ההכרה במצב, העולם שרוי בעיצומה של קטסטרופה שאין לדעת איך תסתיים.

ההמלצות לשמירה על היגיינה ועטיית מסכות אומצו מיד על ידי ממשלות, כמו קובה, וייטנאם, דרום קוריאה, ונצואלה וניו זילנד. מי שבחרו להתעלם היו מדינות כמו ברזיל, הודו, בריטניה וארה"ב, שהפכו למדינות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר מהנגיף.

כמו שאר חברי הקהילייה המדעית והרפואית, גם אדהנום גברייזוס יצא לדרך בעלטה גמורה והצליח בחודשים האחרונים לכוון ממשלות לניהול יעיל יחסית של המשבר, אך מדובר כאמור רק באלה שראשיהן מונעים מהשיקולים הנכונים. כך, למשל, בחודש יולי שיבח אדהנום גברייזוס את ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון (שהתפכח מאדישותו לנגיף מהר יחסית) על סגר שהטיל באזור אדום. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון קיבל טפיחה על השכם, אחרי שחייב את אזרחיו לעטות מסכות באזורים ציבוריים הומים.

אדהנום גברייזוס משבח כשצריך, אבל גם לא נותן לעולם לשגות באשליה כי לנגיף יהיה פתרון קסם. אחרי שיצא לדרך בפיגור קל, הוא מנהל מרוץ משוכות. בדרך, נאלץ לספוג ביקורת מנשיא ארה"ב טראמפ, שאף הורה על הפסקת העברת תשלומים לארגון. בזכות האמון של מנהיגי מדינות שבטחו באדנהום ובארגון שבניהולו, נמנע אסון כבד אף יותר.

תמר טוניק

‍