גיל: 53 • נשוי + 3 • מגורים: תל אביב • ותק בתפקיד: 3 שנים
איך אתה מסכם את ההצלחות והפספוסים הבולטים שלכם השנה?
"ההצלחה הגדולה היתה פרויקט Exchange Ramat Gan, הן מבחינת היקף הדירות שמכרנו והן מבחינת היכולת להשביח את המחיר בעודנו בתהליך שיווק הדירות: התחלנו ב־32 אלף שקל למ"ר ובתוך שנה חצינו את ה־50 אלף שקל למ"ר, רמת מחירים שעוקפת לא מעט פרויקטים נחשקים בתל אביב. בצד הפספוס, היינו צריכים לזכות ביותר מכרזים של רמ"י. היו כמה מכרזים שבהם היינו צריכים להגיש הצעות גבוהות מאלה שהגשנו".
מה יהיה האתגר הניהולי הגדול שלך בשנה הבאה? לאילו כיוונים חדשים תיקח את החברה?
"ראשית, להוציא לפועל כמה שיותר פרויקטים: נשיק בקרוב ארבעה פרויקטים גדולים. נרצה גם להגדיל את היקפי העסקאות על רקע מצוקת הקרקעות והביקוש הגבוה, ולקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. מנועי הצמיחה הבאים שלנו יהיו תחומי הפינוי־בינוי והדיור להשכרה לטווח הארוך, שמשקלם בפורטפוליו שלנו הולך וגדל".
הגאות בשווקים תימשך?
"אני מאמין שכן. הסיבות המהותיות לעליית השווקים שהיו רלוונטיות ל־2021 תהיינה רלוונטיות לא פחות ל־2022: התאוששות כלכלית מהקורונה, חזרה למעגל העבודה, וכמות כסף אדירה שנזרקה לתוך השוק. מה עם הווריאנטים החדשים של הקורונה? מסתמן שהעולם יידע להכיל אותם".
ההייטק בפריחה אדירה. איך מרחיבים את התנופה הזו לכלל המשק?
"יש להקצות תקציבים משמעותיים לפרויקט הסבה מתעשייה מסורתית ושירותים להייטק, ולמנות נבחר ציבור בדרגת שר שיוביל זאת כפרויקט. צריך גם לתת הטבות מס משמעותיות לחברות הייטק שיעברו לפריפריה, כולל מענקי השקעה".
מה הנגיד צריך לעשות בעניין צניחת הדולר?
"ההשפעה שלו מועטה, הוא לא יכול לגעת בשיעור הריבית האפסי או להמשיך ולרכוש דולרים בלי סוף. שער הדולר מבטא חוסן כלכלי משמעותי של הכלכלה הישראלית ועודף ביקוש לרכישת שקלים על פני דולרים, וזו אינה תופעה זמנית".
