לחברת האנרגיה המתחדשת נופר, העוסקת בהקמה והפעלה של מערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולרית, היתה התחלה לא פשוטה עם שוק ההון. החברה הונפקה לפני שנתיים לפי שווי לא נמוך של 2.5 מיליארד שקל; במקביל העניק עופר ינאי, מייסד החברה, תגמול בשווי של 281 מיליון שקל למנהלים הבכירים, רגע לפני ההנפקה. אמנם התגמול הגיע מכיסו של ינאי, אך עדיין גרם להרמות גבה בשוק ההון.

בשנתה הראשונה בבורסה איבדה מניית החברה מעל לרבע משוויה, ועוד בשנה שהיתה מצוינת בשוק ההון, אלא שמאז השתנה המצב: מניית נופר אנרגיה התאוששה, ובשלב מסוים השנה אף הגיעה לשווי הגבוה משווי ההנפקה. השינוי בסנטימנט נעשה על רקע המגמה החיובית שהיתה השנה בתחום האנרגיות המתחדשות, אך גם על רקע הצמיחה בפעילות החברה. עדות נוספת לשיפור ביחסים עם שוק ההון, היא כניסתו של מנכ"ל החברה, נדב טנא, לדירוג המנהלים של "כלכליסט".

"אנחנו חברה שלפני שמונה שנים עוד פעלה בחדר בירושלים, שהיא שילמה עליו לפי שעה. בלי טייקון, ובלי חברת החזקות מאחורינו. הכל נבנה בעשר אצבעות. שוק ההון היה משהו חדש עבורנו, ולקח לנו זמן להבין את נפש המשקיע ואת ההתנהלות הנכונה מול בעלי המניות", מספר טנא על ההתחלה המקרטעת ביחסים עם שוק ההון. "אני חושב, שלמדנו את התחום הזה יחסית מהר, אבל עדיין במעבר מחברה פרטית לחברה ציבורית עם פעילות משמעותית, עשינו בהתחלה לא מעט טעויות. השתנינו מאז, והיום אני מרגיש אחרת לחלוטין".

מה למשל שיפרתם?

"בשנה האחרונה שמנו דגש מאוד גדול על נושא השקיפות. הבנו שבצד השני יושב בעל מניות, שצריך להכיר את החברה על כל רבדיה — את הנתונים הטובים והפחות טובים. צריך לשרטט למשקיעים בצורה מאוד ברורה את תוכנית העבודה והיעדים, לוודא שאנחנו עומדים בהם, ולעדכן לאורך כל הדרך. ברגע שהגברנו את השקיפות והצגנו את הדברים מבלי להשאיר מקומות לפרשנויות, זה שיפר את ההתנהלות שלנו מול המשקיעים, וקיבלנו פידבקים בהתאם".

למרות השיפור האמור בשקיפות, נראה שהדו"חות האחרונים שלכם היו קצת פחות טובים, עם ירידה בהכנסות והפסד של 17.4 מיליון שקל ברבעון השלישי.

"צריך לנתח את הדוחות כמכלול. מצד אחד הצגנו המשך צמיחה בפרויקטים המחוברים והמוכנים לחיבור, והגענו בהם להיקף פעילות של 827 מגה־וואט, כאשר רק לפני שנתיים בזמן ההנפקה ההיקף היה 78 מגה־וואט. אני לא מכיר הרבה חברות בעולם שמציגות נתוני צמיחה כאלה.

"מצד שני, זה נכון שיש ירידה בתוצאות בדו"ח רווח והפסד, שמייצג את הפעילות הקבלנית שלנו בישראל — אולם יש הרבה הכנסות מייצור חשמל שאנחנו לא מאחדים בדו”חות. כך ייראו הדו”חות שלנו בתקופה הקרובה, וזו תוצאה של כניסה לטריטוריות חדשות, שיניבו לנו הרבה מאוד ערך בהמשך. כבר בשנה הבאה נראה שיפור משמעותי, שכן הפרויקטים שחיברנו יתחילו להניב הכנסות משמעותיות מחשמל".

למרות שהחברה התחילה את פעילותה בקיבוצים ובמושבים בארץ, נראה שאתם מכוונים את העתיד בעיקר לחו"ל.

"כדי להגיע למספרים משמעותיים כמו אלה שאליהם אנחנו מכוונים, עלינו להיות גלובליים. אשתקד פתחנו פעילויות חדשות בשש מדינות שונות, פולין, ספרד, איטליה, רומניה, בריטניה וארצות הברית, אבל נמשיך לפעול גם בישראל".

איך אתם מחליטים היכן לפעול?

"כשנכנסים לשוק חדש, צריך להבין מה הסגמנט הכי רווחי והכי צומח באותה מדינה, ולהתמקד בו. באיטליה, למשל, זיהינו שהתחום עם הפוטנציאל הגבוה ביותר הוא תחום הגגות: מכיוון שהגגות קרובים לאזורי הצריכה של החשמל, אין הרבה קשיים רגולטוריים. לעומת זאת, ההצלחה במתקנים קרקעיים שם היא מאתגרת יותר".

יש קשיים שאתה רואה בפעילות בארץ לעומת אירופה וארצות הברית?

"אולי זה קצת מפתיע, אבל אין הרבה הבדלים. אותן בעיות שבהן אנחנו נתקלים בשוק המקומי, הן אלה שמעסיקות אותנו גם בחו"ל: למשל, עומס על הרשת, שמעכב חיבור של מתקנים סולריים, או סוגיות של אי־בהירות מצד הרגולטורים".

האם ישראל נמצאת בכיוון טוב לקידום אנרגיות מתחדשות?

"אני חושב שלא. יש כאן יזמים מצוינים, אבל הרגולטור צריך לתת להם אופק ברור יותר כדי שיוכלו להצליח. האסדרה של תחום הגגות ברורה מאוד, אני יודע איך השוק הולך להיראות ויש לי ודאות קדימה. לעומת זאת, במקומות אחרים אין סנכרון בין רשות החשמל ומשרדים אחרים, וככה נוצר בלגן: למשל, האסדרה שיש היום למתקנים הקרקעיים מקשה מאוד על הצלחה בתחום, ואינה מאפשרת לנו להגיע לתשואה אטרקטיבית בהשקעה".

אז בגלל קשיי הרגולציה לא תיכנסו לפעילות בתחום הקרקע?

"צריך לזכור, שהיזם נותן בינתיים ערבויות במאות מיליוני שקלים. כל האחריות מוטלת על היזם, וזה מייצר בעיה. זו הסיבה שלא נכנסנו לעולם הקרקעי: אחרי הרבה מאוד ישיבות עם רשות החשמל, הבנו שהם לא מתכוונים לשנות את תהליך, אז החלטנו לא להיכנס ללכת למקומות שבהם לא ברור לנו שאנחנו יודעים לסיים את הפרויקט בתשואות טובות.

"יש היום גם אפשרויות מחוץ לישראל, ואנחנו צריכים כל הזמן לנתב את המשאבים שלנו למקומות, שבהם אנחנו יודעים לצאת בסוף עם תשואות גבוהות. כרגע, לצערי, יש בישראל מקומות שבהם זה אינו המצב".

השאלה היא אם זה רק בגלל הרגולציה, או אולי גם בגלל הריבית העולה, שמעיבה על רווחיות הפרויקטים.

"ברגע שבוחרים את הפרויקטים הנכונים, שיש בהם שיעורי רווחיות גבוהים, אז כבר מוכנים לכל רעה חולה שתבוא. ואז, בין אם מחיר הציוד או ההובלה עולים, או שתעריף החשמל מוגבל, כמו שקורה כעת במקומות מסוימים באירופה, הפרויקט אולי נהיה קצת פחות רווחי, אבל עדיין מניב תשואות נאות. פרויקטים אחרים, ששיעור הרווחיות פחות טובים, יכולים להפוך ללא מעניינים ברגע שיש איזה שינוי בשוק".

‍

צילום: גדי קבלו

‍