אחת מאמירותיו המפורסמות של ראש הממשלה נפתלי בנט הבליחה לאוויר העולם לפני קצת יותר משמונה שנים, ביוני 2013. בנט היה אז שר הכלכלה שנבחר רק חצי שנה קודם לכן לכנסת בפעם הראשונה. הוא הכריז שפתרון שתי המדינות אינו רלבנטי והשתמש במשל להמחשת תפיסתו בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני. ״יש לי חבר שקוראים לו יואב ששירת בגולני והיה בהיתקלות, שבה חטף רסיס ליד הישבן״, סיפר בנט. ״באתי לבקר אותו בבית החולים והוא אמר ׳הרסיס מאוד קרוב לחוט השדרה, ולכן הרופאים אמרו לי שיש שתי אפשרויות: לפתור את הבעיה על ידי הוצאת הרסיס תוך סיכון של 50% בשיתוק, או שתשאיר את זה ככה ובחילופי עונות קצת יכאב לך׳״. הנמשל: לא לכל בעיה יש פתרון, לפעמים צריך ללמוד לחיות לצדה. שמונה שנים וחמש מערכות בחירות לאחר מכן בנט עשה את הבלתי ייאמן וזינק לתפקיד ראש ממשלת ישראל. פחות מ־100 ימים לתחילת כהונתו הוא מתמודד עם רסיס מסוג אחר לגמרי בישבן: ישראל שטופה בגל רביעי של תחלואת קורונה, והמשל על לחיות לצד הבעיה? הוא רלבנטי מתמיד.

מאחורי הקורונה מתחבא האתגר של בנט

ב־13 ביוני 2021 נפל דבר בישראל: לראש הממשלה הושבע יו״ר מפלגה בת שבעה מנדטים בלבד, וגם בגודל המזערי הזה אחד מחבריה הצביע נגד הקמתה. עד אז, רק ראשי מפא״י (ואחר כך המערך והעבודה) או הליכוד הובילו את ממשלות ישראל, להוציא מקרה בודד שבו עמד בראשות הממשלה אהוד אולמרט מקדימה שגרף 29 מנדטים בבחירות. בנט הוא הראשון ששבר את פרדיגמת השלטון שהיתה נהוגה בישראל מקום המדינה.

ביום ההשבעה עלה בנט לדוכן הנואמים במליאת הכנסת ובמשך 45 דקות ניסה לשאת דברים תוך שהוא משוסע ונהדף על ידי חברי האופוזיציה שזרעו תוהו ובוהו מכוון באולם. הדבר הבולט ביותר בנאום ההוא, מעבר למפגן חוסר הממלכתיות, היה היעדרה של הקורונה. במשך 45 דקות פרס בנט סדר יום חברתי אזרחי: הוא דיבר על הקרע בעם ועל נטילת אחריות, על חינוך, כלכלה, משפט, תחבורה, בריאות, דיור, וגם על ביטחון – המילה קורונה הוזכרה בפעם הראשונה רק אחרי 24 דקות, אגב אמירה על הצורך בהחזרת המובטלים לעבודה. אבל הנגיף רצה אחרת. כשהממשלה הושבעה, עמד מספר החולים המאומתים בישראל על 13, חודש אחר כך זינק ל־530 וכעבור חודשיים, ב־13 באוגוסט, תפח פי עשרה, ועמד על 5,167. כמעט בן לילה הפכה הקורונה למבחן הגדול הראשון של בנט, כשאפילו המבחן הפוליטי שסומן רגע קודם כמשמעותי ביותר – העברת תקציב המדינה – נדחק לקרן זווית. מנהיגי העולם כולו ודאי היו יודעים לספר לבנט שזהו המבחן האכזרי מכולם, מעטים יצאו ממנו בפחות משן ועין, במקרה הטוב.

וכך, ללא מאה ימי חסד, מצא עצמו ראש הממשלה מגבש מדיניות בזמן אמת, תוך שווריאנט הדלתא מתפשט כאש בשדה קוצים, וברקע אינספור דיבורים שכולם העדיפו לשכוח על סגר, אי־ספיקת מערכת הבריאות, פתיחת שנת הלימודים, חולים קשה ומתים. ואז הגיח בנט היזם: במקום לתמוך בסגר שמעורר סלידה בציבור, הוחלט על מנת חיסון שלישית (בוסטר) לבני 60 ומעלה (ומאז כבר לכל בני ה־30 ומעלה) – בפעם הראשונה בעולם, באופן חריג ויוצא דופן ועוד לפני שה־FDA אישר. אם תימשך המגמה של האטה בקצב גידול החולים הקשים ורמת היעילות של המנה השלישית במניעת הדבקה אכן עומדת על 86%, יוכל בנט לרשום על שמו ניצחון גדול, כמי שהפך את ישראל למדינה שנחלצה במהירות הגדולה ביותר מגל רביעי של קורונה – והעולם הלך בעקבותיה.

בהנחה שתקציב המדינה יאושר בכנסת עד נובמבר, אחרי שכבר אושר בממשלה, בהנחה שהתסיסה ברצועת עזה תירגע ושגל התחלואה ידעך, יפגוש בנט את האתגר האמיתי שלו: גיבוש בסיס מצביעים מוצק שילך אחריו בהמשך דרכו הפוליטית. ככל שמוזר לחשוב על זה כך, לראש הממשלה דרושים בוחרים. בנט מעולם לא עמד בראש מפלגה גדולה – בשיא, לפני כמעט עשור, גרף 12 מנדטים כיו״ר הבית היהודי, אחר כך ירד ל־8, ובסבב הבחירות הראשון ב־2019 לא עבר את אחוז החסימה. בבחירות האחרונות לכנסת ה־24 זכתה ימינה ב־7 מנדטים בלבד, רבים מהם של מצביעי ליכוד שמאסו בנתניהו. אבל המתנחלים ומצביעי ימין נוספים מתקשים לעכל את הישיבה בממשלה עם העבודה ומרצ, הליכודניקים הממלכתיים יחזרו הביתה בעידן שאחרי נתניהו, והחילונים ומצביעי המרכז יעדיפו על פניו את לפיד או את גנץ. בניגוד לקורונה, להיעדר בסיס מצביעים מוצק אין חיסון או בוסטר.

הליכוד חסם את דרכו של בנט חזרה למפלגה ולכן הוא יצטרך לקבל החלטה גורלית: האם פניו להוכיח שהוא היה ועודנו איש ימין ולחתור להישגים שיחבבו אותו על המחנה הזה, למשל בעולמות המשפט, בביטחון ובזירה המדינית (ואולי גם בהתיישבות), או לתור אחר קהלים חדשים. לשם כך יצטרך להדק את הקשר עם הישראלי הממוצע ובעיקר עם הקולות הצפים שמספרם נאמד בכ־20 מנדטים בכל מערכת בחירות. הדרך להגיע אליהם תהיה חיזוק הדימוי של איש ההייטק מרעננה ששירת בסיירת מטכ״ל ועשה אקזיט גדול. ברקע יהיו גינוני הכבוד שלהם זוכה ראש הממשלה בעולם - ובראש ובראשונה בוושינגטון - מחוז החפץ של ראשי ממשלות ישראל. גם אחרי כל אלה ייתכן שבנט יגלה שכדי להמשיך להנהיג, עליו להקים מפלגה חדשה, גדולה – מעין מפץ פוליטי משלו נוסח קדימה – עם גדעון סער ו/או בני גנץ ואולי גם עם האח ושותפו לדרך – יאיר לפיד.

ברית האחים

שמונה שנים מפרידות בין בנט (49) לשותפו להנהגה, יאיר לפיד (57). בברית האחים ביניהם, גרסת 2021, נהג לפיד כאח הגדול והאחראי. זה שמוותר לאח הקטן, מגלה סלחנות כלפי גחמותיו, ובמקרה הזה מעניק לו את ראשות הממשלה במחיר סוף עונה של 7 מנדטים.

דרכיהם הפוליטיות של לפיד ובנט נפרדות, אבל שזורות זו בזו על ציר הזמן. ראשיתן בקיץ 2011, ימי המחאה החברתית. ב־20 ביולי התפרסם ב"ידיעות אחרונות" מאמר של לפיד תחת הכותרת ״מרד העבדים״. פחות משבועיים אחר כך הופיע בשדרות רוטשילד המתפקעות מאוהלים מנכ״ל מועצת יש״ע אז, נפתלי בנט, והבטיח: ״הרבה גופים לאומיים יגיעו לצעוד ולהזדהות עם הצורך האמיתי שקיים בכל עם ישראל, משני צדי הקו הירוק״. לפיד ובנט זיהו את הסדק בעם ואת ההזדמנות להשתחל דרכו פנימה, בידיעה שבבחירות הבאות הם יהיו שחקנים על המגרש הפוליטי הלאומי.

פחות משנה אחר כך, באפריל 2012, נטש לפיד את התקשורת ורשם את ״יש עתיד״ כמפלגה. בנט הכריז באותו חודש על הקמת מפלגת הישראלים ובהמשך הצטרף לבית היהודי ונבחר ליו״ר. מערכת הבחירות הראשונה שלהם בינואר 2013 היתה הצלחה מסחררת: לפיד הדהים כשגרף 19 מנדטים והפך בן לילה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת ה־19, ובנט שהסתפק ב־12 מנדטים הפך למפלגה הרביעית בגודלה. יחד גרפו שני המנהיגים החדשים־מהניילונים כרבע מכלל המושבים בכנסת. זו היתה התוצאה האלקטורלית הטובה ביותר שלהם עד היום.

8 שנים מפרידות בין בנט ללפיד. בברית האחים, גרסת 2021, נהג לפיד כאח גדול. זה שמוותר לקטן, סולח לגחמותיו, ומעניק לו את ראשות הממשלה במחיר סוף עונה של 7 מנדטים

במשא ומתן הקואליציוני להרכבת ממשלת ישראל ה־33 בראשות נתניהו הגיעו לפיד ובנט לסיכום חד־משמעי: אף אחת מהמפלגות לא תיכנס לממשלה ללא השנייה, בהסכם שזכה לכינוי ״ברית האחים״. האקדח שהופיע במערכה הראשונה ירה שמונה שנים אחר כך,

ביוני 2021, והוביל לחילופי שלטון היסטוריים. בגלגול הראשון הרומן בין לפיד לבנט החזיק מעמד קצת יותר מחצי שנה. מהר מאוד התגלעו ביניהם מחלוקות, בעיקר בענייני דת ומדינה, סביב חוק הפונדקאות, תקציבי הישיבות, ברית הזוגיות ותחבורה ציבורית בשבת. המחלוקות הגיעו לקרשנדו ביוני 2014, בנאום ״הכסף נמצא בין יצהר לאיתמר״ של לפיד ובעימותים בקבינט המדיני ביטחוני במהלך מבצע צוק איתן. הברית התמוססה סופית אחרי שנתניהו פיטר את לפיד ממשרד האוצר.

בבחירות לכנסת ה־20 צנחה יש עתיד ל־11 מנדטים והבית היהודי לשמונה. הפעם בנט חבר לממשלת נתניהו והחרדים, לפיד בחר באופוזיציה. הנתק נמשך יותר מחמש שנים ורק אחרי סבב הבחירות השני, באוקטובר 2019, הושיט לפיד עלה של זית לאח האבוד בנט, בדמות הזמנה לכוס קפה. בנט נעתר והקשר חודש. אחרי סבב הבחירות הרביעי, במרץ 2021, ברית האחים קמה לתחייה. בבוקר שאחרי הבחירות בנט לא ענה לטלפונים. אחרי כמה שעות פורסמה תמונה שלו, עם המשפחה, במצדה. בדרך חזרה הביתה לרעננה עצר אצל לפיד. לימים האשים את נתניהו שהוא מנסה לגרור את מחנה הימין למצדה בגרסה מודרנית ורגע לפני פקיעת המנדט של לפיד חבר אליו ואפשר לו להודיע לנשיא המדינה: ״עלה בידי״. האחים לפיד ובנט הפילו את נתניהו הבלתי מנוצח בתום קרב ההתשה פוליטי וציבורי שנמשך שנתיים וחצי.

אבל אז רק החל מבחנו של הצמד: כבר לא שני שרים־אחים בממשלת נתניהו, אלא ראשי ממשלה – מכהן וחליפי - שכל קבלה שמביא האחד באה כמעט בהכרח על חשבון רעהו. גם אם איש מהם לא יודה בכך, שוררת ביניהם תחרות סמויה. בעוד ראש הממשלה המכהן נאבק ונאנק תחת נטל הקורונה, עמיתו להנהגה לא מגיע לישיבות קבינט הקורונה, מטייל בעולם וגוזר סרטים מתוקף תפקידו כשר החוץ. סדק ראשון ביחסים הגיע בדמות ההדלפה על היעדרות לפיד מישיבות קבינט הקורונה. לפיד מצדו הודה כי טעה, ובימים האחרונים כשנשאל אם יגיע לרוטציה, הביע אמון בבנט והשיב: ״אני מניח שאני בעולם שבו אנשים מקיימים הסכמים ולכן אהיה ראש ממשלה״.

כבר לא יהיר לפיד

מי שהושבע לראש ממשלת ישראל היה בנט, אבל רבים יאמרו שממשלת השינוי רשומה במובהק על שמו של לפיד.

לפיד עבר דרך ארוכה, בעיקר עם עצמו, מאז פריצתו לזירה הציבורית. זמן קצר אחרי בחירות 2013 נשאל בתוכנית "עובדה" אם יתמודד בבחירות הבאות על ראשות הממשלה. תשובתו הזחוחה, "אני מניח שכן", נכנסה לפנתאון. בתפנית של 180 מעלות מהאמירה ההיא, חודשיים לפני יום הבוחר בסבב הבחירות הראשון, בפברואר 2019, הודיע לפיד שהחליט לחבור לכחול לבן, ולהפתעת רבים הסכים להותיר את הבכורה ליו״ר כחול לבן בני גנץ. שנתיים וחצי אחר כך, בקיץ 2021, הגיע להבנות על ממשלת שינוי עם בנט כשהוא מעניק לו את המקום הראשון ברוטציה אף על פי שיש עתיד גדולה בעשרה מנדטים מימינה.

לא רק גדלות נפש הובילה את לפיד להחלטה להותיר את הבכורה לבנט. בעל מניות בלתי מבוטל בהקמת ממשלת השינוי היה לא אחר מבנימין נתניהו, שהפר בבוטות את ההסכמים הקואליציוניים מול גנץ, עסק בחיסול ממוקד של גדעון סער, התעמר בנפתלי בנט, והפליא להסתכסך גם עם ראש לשכתו לשעבר אביגדור ליברמן. בהינתן שגם לפיד ספג לא מעט לא מעט מנחת זרועו של נתניהו, הרצון לראות את נתניהו נופל היה גורף בקרב ראשי המפלגות שירכיבו לימים את ממשלת השינוי. ועדיין, חרף תנאי הפתיחה ה״טובים״, ברגעי הירידה לפרטים והניסיון להפגיש את הקצוות נראה שלפיד הצליח לעשות את הבלתי אפשרי והקים מאפס כאדריכל מנוסה קונסטלציה פוליטית שעוררה השתאות הרבה מעבר לגבולות ישראל.

אחרי ההישג הזה, האתגר המרכזי של לפיד הוא להמשיך לעשות כמיטב יכולתו, ויותר מכך, למען שימור הקואליציה הפריכה והגעה ליעד הבא שלו: ראשות הממשלה. מועד החילופים בין בנט ללפיד נקבע ל־27 באוגוסט 2023. תקציב 2022-2021, גם אם יאושר בכנסת, לא יבטיח לו את הכהונה, והוא יצטרך לצלוח תקציב נוסף כדי שהממשלה לא תיפול במרץ 2023. אבל הנעלם הגדול הוא מה עוד עלול לקרות בדרך לחילופי הגברי בין בנט ללפיד: אם בממשלת נתניהו־גנץ האיום הגדול מהרגע הראשון היה חוסר רצונו של נתניהו לקיים את הסכם הרוטציה, האיום המשמעותי על הקדנציה של לפיד אינו השותף בנט, אלא ההטרוגניות הקואליציונית שעלולה למוטט את מגדל הקלפים.

האיום עשוי להגיע בדמות אי־הסכמות בנושאי דת ומדינה, או הסלמה ביטחונית שתחייב תגובה צבאית בהיקף משמעותי. בזיכרון עדיין טרייה הצהרתו של בנט, שהוריד את האפשרות של ממשלת שינוי מהפרק בגלל ההישענות על רע"מ כשישראל מצויה תחת מתקפת טילים, חמאס מלבה מהומות בירושלים, וגל טרור לאומני שוטף את הערים המעורבות. ומעל כל אלה ישנו החשש מהקואליציה פנימה, מח״כים סוררים שעלולים להפוך לקול הבודד שישים קץ לחיי ממשלת השינוי.

כל עוד הממשלה קיימת, לפיד ממשיך לכהן במשרד החוץ - הבחירה האולטימטיבית שמשלבת תפקיד יוקרתי שהתפקוד בו רחוק מעין הסערה הציבורית. הסיכוי ששר חוץ יזכה לביקורת שלילית הוא כמעט אפסי. בזמן שבנט נאנק תחת נטל הקורונה, עמוד הפייסבוק של לפיד מוצף בתמונות מהביקור ההיסטורי במרוקו ובמהלכים שהוא מקדם לטובת ניצולי השואה, ופה ושם פוסטים בודדים של "צאו להתחסן" כדי לצאת ידי חובה. זו הפריבילגיה של מי שוויתר על קדנציה ראשונה כראש ממשלה, ויכול לשבת כמעט מהצד ולקוות שעד שיגיע תורו לנווט את הספינה, הסערה תשכך, הים יירגע, השמש שוב תזרח - והקורונה תיעלם.

גלית אלטשטיין