בתזמון מקרי התחלפו לפני שנתיים בסמיכות של מספר שבועות שני המנכ"לים בשני הבנקים הגדולים בישראל: דב קוטלר החליף את אריק פינטו בבנק הפועלים, ואחריו החליף חנן פרידמן את רקפת רוסק עמינח. שניהם שונים למדי מקודמיהם בתפקידיו: פרידמן אמנם היה מקורב לרוסק עמינח, אך הוא נחשב לשונה בסגנון הניהול הריכוזי ובתיאבון הסיכון לצמיחה באשראי. קוטלר קטע שושלת ניהולית שהייתה בבנק הפועלים, ונחשב אאוטסיידר לקבוצה ששלטה בבנק בעשור הקודם, בראשות ציון קינן ופינטו.

השניים נכנסו לאחד התפקידים המרכזיים במשק הישראלי - ניהול אחד מהבנקים הגדולים בישראל, השולט בעיקר בצינור האשראי למשקי הבית, אך גם במגזר העסקי. לכל אחד היו תוכניות לקדנציה הקרובה, אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד. חודשים ספורים אחרי שנכנסו לתפקידם פרץ משבר הקורונה, וקוטלר ופרידמן עברו לעמדת מגננה. לבנקים היו אתגרים רבים במשבר, אך שנה וחצי לאחר משבר הקורונה נראה שהם יצאו מחוזקים ממנו. את גל דחיית ההלוואות הם צלחו בשלום ואפילו שבו לחלק דיבידנד למשקיעים. בחסות הקורונה הואצו בבנקים גם תהליכי התייעלות כמו סגירת סניפים והאצת תוכניות פרישה וכעת יכולים שני המנכ"לים להתפנות לתוכניות שלהם.

למרות התחזקות הבנקים הבינוניים בשנים האחרונות, ולמרות התפתחות שוק האשראי החוץ־בנקאי, פועלים ולאומי נותרו עדיין שני הבנקים הגדולים והמרכזיים בישראל עם נתח שוק של מעל 30% לכל אחד, ולגורם המרכזי עם היד על ברז האשראי בישראל. אך לא לעולם חוסן ובפני השניים עומד איום המהפכה הטכנולוגית: חברות הפינטק וענקיות הטכנולוגיה שעשויות להיהפך לשחקן משמעותי בענף הפיננסים ומהפכת התשלומים שכבר החלה עם כניסת הארנקים הדיגיטליים לשוק. קוטלר ופרידמן מתמודדים עם האיום בדרכים שונות ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים: בנק הפועלים מבסס את אחיזתו בתחום עם אפליקציית ביט הפופולרית, ואילו לאומי מחזק את פפר, הבנק הדיגיטלי.

עירית אבישר