במהלך השנה האחרונה עלה לכותרות נושא שלא העסיק את התקשורת באזור מאז 2006 – מצבו הבריאותי של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. היה זה לאחר נאום בשידור חי, בו הרבה להשתעל, איבד את קולו ונראה חיוור מתמיד. לאחר הנאום התרבו ההשערות עלמצבו הבריאותי, עקב שהות רצופה בבונקר מתחת לאדמה מזה כ-15 שנה.

אבל לאחר ש"נעלם" לשבועיים, נסראללה חזר להופיע ונראה כי מצבו הבריאותי שפיר. אבל את אותם הדברים לא ניתן להגיד על ארגונו ובוודאי לא על המדינה ממנה הוא פועל – לבנון. השנה האחרונה המשיכה את המגמה בה צועדת לבנון ב-24 החודשים האחרונים – התפוררות וקריסה כלכלית. שנה ללא ממשלה קבועה, בין השאר בשל הבלמים והמעצורים שהציבה חיזבאללה הפכו את חייו של הלבנוני הממוצע לסיוט אחד גדול – בלי חשמל, מים ודלק ועם מחירי מוצרים בסיסיים שמזנקים על בסיס יומי. נסראללה שבמשך שנים מציג את עצמו כשחקן בזירה הלבנונית אינו יכול לחמוק מאחריות להתרסקות מוסדות המדינה והכלכלה בלבנון. חיזבאללה נמצא תחת ביקורת ציבורית שלא ידע כמותה מאז מלחמת לבנון השנייה וזה מצר את צעדיו בכל האמור לפתיחת מערכה נוספת מול ישראל. חוסר התפקוד של לבנון כמסגרת מדינתית מגביר את החשש גם מפני אסון הומניטרי שישליך על האזור כולו ובכלל זה על ישראל. בהיעדר מזון, תרופות ומקורות פרנסה, אין לשלול את התסריט של לבנונים - אם יחושו בהמשך ההתדרדרות - המנסים למצוא סיוע דווקא מישראל, בין אם בהסתננות ובין אם בהתקרבות לגדר.

דורון פסקין