במהלך הדיונים האינטנסיביים חוק ההסדרים היה רגע שחלף מתחת לרדאר התקשורתי: באחד הלילות ישבו ארבע חברות כנסת מהקואליציה למשא ומתן מתיש עם שר האוצר ופקידי המשרד בדרך להעברת הרפורמה להעלאת גיל הפרישה לנשים. המו"מ הסתיים לאחר שעות ארוכות וכמה פיצות שהזמין שר האוצר עם שורה של הישגים, שעליהם חתומות אפרת רייטן, נעמה לזימי, מירב בן ארי, ג'ידא רינאוי־זועבי ומיכל רוזין. חמש חברות הכנסת מגיעות משלוש מפלגות שונות, אך הן שיתפו פעולה בסוגיה המשמעותית שתקועה זה שנים, והיא עשויה להשפיע על מצבן הכלכלי של נשים לקראת גיל הפרישה.

ייתכן שאיחוד הכוחות הזה לא מלמד הרבה, והוא אינו אלא תכסיס מתוחכם של האוצר לוודא שבסוף המסלול לא יצוץ חבר כנסת אחד שבולם את המהלך. אך דומה כי הרגע הזה לימד על יכולתן של קואליציות נקודתיות להתאגד בתוך הכנסת ולהשפיע על האינטרס הקונקרטי המשותף. בהקשר הנשי, יש לקוות כי קואליציה מעין זו תימשך גם בכנסות הבאות, שבהן חברות הכנסת הנשים יתאגדו יחד לקידום האינטרסים הנשיים.

מגמה דומה צפויה להתרחש גם בסוגיות האקלים. במדינת ישראל אין מפלגת אקלים, אך בחלק מהמפלגות יש גורמים המזוהים כ'ירוקים'. גורמים אלו עתידים לשתף פעולה בכנסות הבאות, ולהפוך למעין מפלגת ירוקים בלתי רשמית. מגמה זו של קואלציות ענייניות אד הוק ראויה לשבח, והיא מעין נקודת אור קטנה שבה הפוליטיקאים בוחרים לשתף פעולה למען הציבור ולשים את האגו בצד, במקום לנהל מריבות פנימיות על קרדיט.