אי־היציבות השלטונית היא מכפיל כוח למשרד האוצר, שכן בתקופות של מערכת הבחירות, הפוליטיקאים מנועים מלהציע צעדים תקציביים או חקיקה מקורית. ובתקופות השפיות הקצרות, הפוליטיקאים להוטים להשיג הישגים, אך אין להם זמן ללמוד את הנושאים לעומק, והם מקבלים בברכה את הצעות אגף התקציבים שבמשרד האוצר. כששר האוצר מחזיק בהשקפת עולם דומה לזו של פקידיו, כוחם מתחזק שבעתיים.

יוגב גרדוס, ראש אגף התקציבים, הביא סגנון ניהול צנוע ויעיל. הוא מעדיף באופן גורף את השקט על פני הרעש, הגעה להסכמות על פני הגעה לטונים גבוהים. חוק ההסדרים לשנת 2022 וטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2023 לימדו כי הגישה של גרדוס ממש לא מחלישה את כוחו של האגף.

אגף התקציבים הוא אחד ממוקדי הכוח המרכזיים והריכוזיים ביותר בממשלה, הוא גם אחראי על מסגרת התקציב הממשלתית, גם מעורב בכל תהליך אסטרטגי בכל משרד, וגם בעל יכולת לקדם, לבלום, או לרוקן מתוכן כל חקיקה.

האגף מתמודד בשנים האחרונות עם ביקורת של כלכלנים רבים על כך שיש להגדיל את ההוצאה על תשתיות. בנוסף, האגף מתמודד עם טענות על היעדר שקיפות, ועל תהליך תקצוב ריכוזי מדי. התשובה המקובלת של גרדוס לכל הטענות הללו היא שוב, המבנה הפוליטי הבעייתי בישראל, הפוליטיקאים פופליסטים, ועלינו להגן עליהם מעצמם. בשלב זה, למרות הנימה הלא־דמוקרטית, קשה שלא להסכים עם התשובה הזו. אך ברור לכולם, כי ביום שנהפוך למדינה מתוקנת, גם אגף תקציבים יצטרך להשתנות מעט.