הפנים והקול של מחאת עולם התרבות, שסגור בעל כורחו מאמצע מרץ, הגיעו דווקא לא בדמות שחקן או מוזיקאי מוכרים אלא בדמות שאול מזרחי, הבעלים של מועדון ההופעות ה"בארבי" בדרום תל אביב.

מזרחי, שפתח את הבארבי לפני 26 שנה, מצא את עצמו מחוסר עבודה, כמו כל שאר אנשי ועובדי התרבות בארץ. מאות הופעות בוטלו, עשרות רבות של עובדים הוצאו לחל"ת — וכיוון שמדובר בתחום שמעסיק לא מעט עצמאים, רבים מהם מצאו את עצמם מחוסרי פרנסה לחלוטין.

כבר באמצע אפריל, חודש אל תוך הסגר ואחרי הקמת ממשלת הקורונה, טען מזרחי ש"משתינים עלינו בקשת". התבטאויות מהסוג הזה, כאלה שלא דופקות חשבון לאף אחד, יחד עם ויזואליות מאיימת מעט ודיבור מתלהם — הם אלה שהפכו את מזרחי לדובר הכי אמיץ בתחום בתקופה הזו.

לא רק שהוא לא מפחד להגיד דברים, הוא גם עושה דברים. הצעד המרכזי שלו היה כמובן הפתיחה של מאהל מחאה מול מעון רה"מ בבלפור בסוף מאי האחרון, כאשר הוכרז על מתווה החזרה לפעילות של עולם התרבות והמועדונים לא היו חלק ממנו. לא די בזאת, הכריז מזרחי גם על שביתת רעב עד שישונו ההנחיות. "עם מתווה התרבות, עדיף כבר למות", כתב בפוסט בפייסבוק.

עם ההכרזה החלו אנשי עולם התרבות לעלות אל מאהל המחאה של מזרחי כדי להביע הזדהות, מה שאולי היה בין הניצנים הראשונים של הפגנות המחאה במקום. בין השאר היה אפשר למצוא ביניהם הרבה שמות מוכרים כמו המוזיקאים גל תורן ושולי רנד וגם נציגי ציבור כמו שר התיירות אסף זמיר וחבר הכנסת אביגדור ליברמן. באותו השבוע הוא גם קיבל סטמפה רשמית על היותו גיבור תרבות כשזכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת" שביצע אלי פיניש, וכמה ימים לאחר מכן קיים בבארבי "חתונה" עם הופעה של הזמר דודו טסה.

בהמשך נפתח המועדון לחמישה ימים בלבד, ואז התקבלה ההחלטה לסגור מחדש, שגם אחריה הצהיר מזרחי שיפתח את המועדון בניגוד להנחיות. בשבועות האחרונים הוא שומר על שקט יחסי, אבל אם תשאלו אותנו — אנחנו עוד נשמע ממנו לא מעט.

רעות ברנע

‍