איזה רגע מהשנה האחרונה לא תשכח?

"ישיבת ההנהלה הראשונה שהתקיימה בבנק לאחר החזרה מחופשת החגים - ביום ראשון, 8 באוקטובר אשתקד. החדשות הרעות לא הפסיקו לזרום לחדר, וככל שעבר הזמן החלו להתברר ממדי האסון והמחדל. מנקודת הזמן הזו ולאורך השנה כולה, המושג "ניהול בנק" קיבל תפנית חדה. התחלנו לעסוק במתן מענה פרטני לבעיות שבהן נתקלה הסביבה שלנו. הבטחת 'רצף שירות' ללקוחותינו תחת אש ובמציאות של גיוס מילואים עצום, דרשה מהעובדים שלנו הקרבה של ממש. למרבה הצער, גם ניחומי אבלים וביקורי פצועים הפכו לחלק בלתי נפרד מ'שגרת המלחמה' שנכפתה עלינו — מחיר כואב וכבד שהחברה הישראלית כולה, ובתוכה גם מזרחי־טפחות — שילמה בהגנה על ביטחוננו".

מה היעד המרכזי שלך לשנה הבאה?

"כולנו מקווים שבעקבות ההסדרה בצפון נוכל לסיים בקרוב גם את המערכה בדרום, ולהחזיר הביתה את החטופות והחטופים. מכאן תתחיל מלאכת השיקום ואיחוי השברים, במכלול המובנים: הלאומי, החברתי והכלכלי. הבנק ייקח חלק פעיל ומרכזי גם במאמצי התקומה: בכל מה שיידרש על מנת לבנות את אשר נהרס, ולהפריח מחדש את כל מה שננטש. כאחד מהבנקים הגדולים בישראל, מזרחי־טפחות רואה לעצמו חובה וזכות גדולה, לתמוך בשיקומם של היישובים וחבלי הארץ שניזוקו, לסייע לסקטור העסקי 'להתניע מחדש' ולחזור למסלול של צמיחה והתפתחות, ולהמשיך להיות גורם מרכזי במימון ענף הנדל"ן בכלל והמשכנתאות בפרט".

מה צריך לעשות כדי לאושש את המשק? איך צריך לטפל בגירעון הגבוה?

"על הממשלה לתכלל את תקציב המדינה, כך שיתבסס על סעיפים תומכי צמיחה ועידוד השתלבותן של אוכלוסיות נוספות בכוח העבודה האזרחי. זאת, גם בהתאם להמלצות בנק ישראל.

"גם בראייה ארוכת טווח, על הממשלה לשדר לשוק המקומי ולשווקים בחו"ל אחריות פיסקאלית ודבקות בהשבת יעדי הגירעון והחוב הציבורי לרמות מקובלות של 3% ו־60%, בהתאמה, ובמקביל לייצר מנועי צמיחה נוספים למשק. באמצעות מתווה רב־שנתי ברור להשגת היעדים הללו, נוכל לשפר את מעמדנו בקרב חברות הדירוג ומשקיעים זרים, דבר שיסייע להוריד את עלות גיוס ההון בחו"ל. כך תוכל הממשלה לנתב פחות הנפקות לשוק החוב המקומי, להוזיל את עלות האשראי ולהגדיל את זמינותו לסקטור העסקי. בנוסף, ככל שהממשלה תקטין את גיוסיה בשוק, הדבר יסייע גם לבנק ישראל במערך שיקוליו, לטובת הורדת הריבית במשק — גורם חשוב שיתמוך בפעילות העסקית".

‍