חקירה באזהרה ברשות התחרות, איומים מצד שרי האוצר והכלכלה בעקבות ניסיון כושל להעלות מחירים וחרם צרכנים שנשא פרי בעקבות ניסיון כושל נוסף להעלות מחירים. כל אלה היו בשנה האחרונה מנת חלקו של נעם וימן, מנכ”ל ומבעלי השליטה בדיפלומט. עבור וימן, שעד לפני שנה וחצי התנהל מתחת לרדאר התקשורתי כבעליה של יבואנית מזון פרטית, זו היתה חוויה מטלטלת, שחידדה את הספקות שבוודאי היו לו לפני שהנפיק במרץ אשתקד את החברה ועבר אל מרכז הבמה. באותה מידה, חידדה התנהלותו את התחושה שווימן מתקשה לאמץ את השקיפות המתחייבת מחברה ציבורית ובוחר לזגזג ולהסתיר מידע מהציבור ומהמשקיעים.

וימן מחזיק בבלעדיות ליבוא ושיווק מותגים בינלאומיים, ובראשם אלו של קונצרן פרוקטר אנד גמבל כמו ג’ילט, פמפרס, אריאל, פנטן, פיירי ועוד. הוא גם הבעלים בישראל של מותג הטונה סטארקיסט השולט בקטגוריה עם נתח של למעלה מ־40% מהמכירות. הנפקת החברה הפעילה גם במקומות כמו דרום־אפריקה וגיאורגיה, חשפה כי הרווחיות הגולמית הגבוהה ביותר שלה היא מהצרכן הישראלי.

למידע שלפיו רווחיותה בישראל גבוהה מזו שהיא מרשה לעצמה לגבות ברחבי העולם, התווספה מדיניות תגמול מטרידה: אף שעלות שכרו של וימן ב־2021 הייתה כ־2.2 מיליון שקל, התגמול השנתי שלו הסתכם בכ־26 מיליון שקל בשל מענקים ותגמול הוני שגרף בזכות ההנפקה ועמידה ביעדים.

כל זה לא מנע מוימן לשגר איתות ראשון בדוחות החברה לסיכום הרבעון הראשון אשתקד, על כוונתו להעלות מחירים. החברה ציינה אז כי לאור העלייה החדה במחירי ההובלה הימית בעולם, היא תבחן העלאת מחירים. מיד לאחר מכן ייקרה את חיתולי פמפרס שהיא מייבאת ב־5%. אפשר להעריך שהבהלה שאחזה בווימן שנחקר בנובמבר האחרון ברשות התחרות תחת אזהרה בחשד לתיאום מחירים, הובילה לכך שבדוחותיה לרבעון השלישי בשנה שעברה כבר נסוגה החברה מכוונתה. הפעם היא סיפקה הסבר תמוה כי השפעת התייקרות שינוע הסחורות אינה מהותית, מאחר שברוב המוצרים שתלויים בהובלה ימית, הספקים לא העלו מחירים.

החשיפה של שיטת המצליח שנקטה דיפלומט לא מנעה מהחברה לשגר בינואר החולף מחירון חדש לקמעונאים, המשקף עליית מחירים בשיעור של עד 16% למרבית מוצריה. הזעם הציבורי ולחצים שהופעלו עליה במשרד האוצר והכלכלה הובילו לדחיית ההתייקרות עד לאחר חג הפסח. מיד לאחריו חזרה דיפלומט לקמעונאים עם פטנט חדש: ביטול ההנחות במקום שינוי המחירון.

צעד זה הוביל לקריאות לחרם על מוצרי דיפלומט ובראשם טונה סטארקיסט, ולהפגנות מול ביתו של וימן. היעדר השקיפות בא שוב לידי ביטוי בדוחות החברה לסיכום המחצית הראשונה, אז הסתבר כי הטריק שמשמעותו עלייה של עד 25% במחירים לצרכן, נרשם אף שרווחיותה הגולמית של החברה לא נפגעה כלל ולא היה צורך בהעלאת מחירים, אלא לשיפור הרווחיות הגבוהה ממילא.

ההסתרה החמורה עוד יותר נחשפה ב"כלכליסט": אף שהחברה דיווחה למשקיעים חודש אחרי פרוץ החרם כי “אין לאמור השפעה מהותית על היקף המכירות של מותגי החברה האמורים”, מכירות סטארקיסט ירדו בחודש החרם ב־30%. וימן הסביר כי הניסוח בדוח התייחס למכירות השנתיות של מותג סטארקיסט, ולא להיקף המכירות מאז ההכרזה על החרם, וכי המכירות השנתיות לא ירדו באופן מהותי. כך הוא חשף שוב עד כמה קשה לו המעבר מחברה משפחתית פרטית לחברה ציבורית המחויבת בשקיפות והגינות כלפי שותפיה שהשקיעו בחברה. אפשר רק לקוות שאלה הם חבלי לידה שווימן ישתחרר מהם השנה, כי אחרת, ההשפעה השלילית של ההתנהלות שלו תמשיך לנגוס בשווי החברה — שכבר נחתך בשנה החולפת בכ־15%.