אם לכל בועה יש את הסיפור הייחודי לכאורה שלה, ספאקים הם הסמל של בועת הטכנולוגיה האחרונה, זו שכבר עושה סימנים של פיצוץ, אבל עוד לא באמת התפוצצה. ספאק הפך למילה נרדפת להתעשרות המהירה בהייטק, קיצור בדרך להיפגש עם הכסף. תהליך שפעם היה דורש עשור לפחות, עלה על סטרואידים. שיטת הספאק היא הנפקה באמצעות מיזוג עם חברה ריקה מתוכן שקמה קודם כל כדי לגייס כסף ממשקיעים, ורק אחרי זה לחשוב מה בעצם היא עושה. השיטה הייתה קיימת כבר שנים ארוכות, אך נחשבה אזוטרית ונשמרה למקרים מיוחדים מאוד. בחסות הרעב האדיר להשקעות בטכנולוגיה היא נשלפה אל קדמת הבמה וכך מצאו את עצמם סטארטאפים, לא מעט מהם ישראלים, צועדים בגאון לנאסד"ק - לעיתים מבלי שרשמו אפילו מיליון דולר בשורת ההכנסות, שלא לדבר על הרווח.

על הדרך נחשפו גם הרבה כשלים מהותיים בשיטה, החל מהפרחת תחזיות מופרכות לגבי הכנסות ורווחים עתידיים שכאילו הופקו באמצעות מחולל גרפים אוטומטי כלשהו, ועד בעיות נזילות קשות במניות שהובילו לעיוותים חריגים במסחר. הדוגמאות המוכרות ביותר הן מניית חברת הפינטק פאגאיה שהונפקה בשווי אסטרונומי של 8 מיליארד דולר, צנחה במהירות ל־2 מיליארד דולר ואז קפצה ל־20 מיליארד דולר, מה שהפך אותה לכמה ימים לחברה הישראלית הגדולה ביותר במונחי שווי שוק. כל התנודות האלה במניה מקורן בכשל מובנה בספאקים. מקרה ישראלי בולט נוסף הוא של אוטונומו שפועלת בשוק הרכב האוטונומי ועשתה את כל הדרך מהנפקת ספאק בשווי של 1.2 מיליארד דולר לשווי של 55 מיליון דולר כעת. בדרך החברה הכריזה שלא תעמוד בתחזיות ההיפר־אופטימיות שפיזרה במצגת ההנפקה שלה.  

לאירוע הספאק, אף שהוא חולף, השפעה תדמיתית לא מבוטלת על ענף ההייטק כולו, ומי שכבר סובל ממנו ועוד צפוי לסבול בעתיד אלה החברות שהתפתו ללכת במסלול הכסף הקל. לא מן הנמנע כי החברות שהונפקו בטרם עת יצטרכו גם להיפרד מהבורסה בטרם עת ולשוב להיות פרטיות, עד שבאמת יהיו בשלות להפוך לציבוריות.