מלמעלה: אתר קמפינג מוצף באורדל שבנורבגיה בחודש שעבר, שריפה בקילוונה שבקנדה בחודש שעבר ואדמה סדוקה בכפר אל־חלה דרומית לבגדד, ביולי
צילומים: אי.אף.פי, אי.פי.איי
צילומים: טל שחר, חיים הורנשטיין, צביקה טישלר, ויקפדיה, גבריאל בהרליה, אלכס קולומויסקי, עידו איז'ק, קובי קואנקס, טוויטר, גדי קבלו, עמית שעל
גלי חום קיצוניים, שריפות אדירות ושיטפונות כבדים הפכו בשנה החולפת תכופים ועוצמתיים יותר, וגרמו למדענים לחשוש שההידרדרות האקלימית מקדימה את התחזיות. הקיץ האחרון העיד כי יש להיערך לכך שאסונות שנחשבו עד כה בלתי סבירים יהפכו לסבירים, ולנסות להפחית במהירות את פליטות גזי החממה כדי לבלום את ההתחממות
עשן סמיך כיסה את השמש מעל איי הוואי בראשית החודש שעבר. זמן קצר לאחר מכן, החלו התושבים להבין ששריפות ענק מקיפות את האזור, כשהרוחות העזות מעבירות את האש מנקודה לנקודה. ברחבי להינה ומאווי החלו התושבים לנוס על נפשם. חלקם מצאו מפלט במנוסה לים הפתוח, כשבגבם פושטות הלהבות באחד מאסונות הטבע המחרידים והקטלניים ביותר שראתה המדינה זה שנים. עבור לפחות 111 מתושבי הוואי השריפות הגדולות הסתיימו באובדן חיים, כשמאות נעדרו עוד ימים ארוכים לאחר מכן.
סופת הוריקן שהובילה רוחות עזות למקום ותנאי בצורת קשים שהפכו את הצמחייה לדלק, החריפו את השריפות ויצרו יחדיו אסון שלדברי מדענים מדגים כיצד שינויי האקלים הם "מכפיל איום". בזמן שהשריפות הותירו בהוואי הרס, גם מקומות אחרים בעולם לא הצליחו לחמוק מאסונות אקלימיים שהפכו תדירים ועוצמתיים יותר בשנים האחרונות. קנדה חוותה את עונת השריפות הגרועה ביותר בהיסטוריה שלה, שבמהלכה עשן כבד שהתפשט מכיוונה חנק ערים בארצות הברית. ביוון אלפי תיירים ותושבים נאלצו להתפנות ביולי בגלל שריפות פרא, ובסין, בעקבות החום הקיצוני הגיעו שתי סופות טייפון ליבשה והובילו לשיטפונות הכבדים ביותר בבייג'ינג זה 140 שנה, שגרמו למותם של 62 בני אדם. באותו זמן, בעיר פיניקס שבאריזונה, 31 ימים רצופים עם טמפרטורות של יותר מ־43 מעלות התישו את התושבים וסיכנו את חייהם. חום קיצוני ובצורת פקדו גם חלקים מאירופה, צפון אפריקה ומערב סין.
זוהי רק רשימה חלקית שמהווה הצצה למציאות עמה מתמודדים כבר היום רבים ברחבי העולם, כששינויי אקלים שנגרמו על ידי האדם לוחצים את כדור הארץ מעבר לגבולות בטוחים. בני האדם שינו באופן אקטיבי את האקלים בכדור הארץ לאורך שנים ארוכות, ומד הטמפרטורה העולה מבשר על אירועי אקלים תכופים, קיצוניים ועוצמתיים יותר שהופכים להיות מנת חלקה של האנושות. 2022 כבר הוכתרה כשנה החמה ביותר שתועדה בכדור הארץ, וב־2023 המשיכו להישבר שיאי טמפרטורה ברחבי העולם, וחודש חם ביותר רדף את משנהו. זוהי גם שנה שבה מדענים התבוננו בגרפים בבלבול ובחרדה, ותהו אם המצב האקלימי מחריף מהר משחזו.
לא רק טמפרטורות האוויר נוסקות. מדענים הזהירו כי האקלים של כדור הארץ נכנס לטריטוריה לא ידועה, כשטמפרטורות אוקיינוס גבוהות, מטרידות ושוברות שיאים תועדו בצפון האוקיינוס האטלנטי וגלי חום ימיים קיצוניים התרחשו ברחבי העולם. את האוקיינוסים פקדה תופעת האל ניניו, המחממת את מי האוקיינוס השקט, אך לתופעה הטבעית שצפויה להתחזק בחודשים הבאים הצטרף גם חימום מעשה ידי אדם, לאחר שכדור הארץ כבר התחמם בכ־1.2 מעלות מאז העידן הטרום־תעשייתי. ביולי, באוקיינוס באזור פלורידה תועדו טמפרטורות חסרות תקדים, והוא נותר חם לפרק זמן ממושך. לחץ החום העז הוביל להלבנה המונית של אלמוגים בפלורידה, פנמה, קולומביה, אל סלבדור, קוסטה ריקה, מקסיקו ושש מדינות באיים הקריביים, תופעה שיכולה להוביל לקיצן של אותן שוניות אלמוגים שוקקות.
מדענים תיארו את הטמפרטורה הגבוהה באוקיינוסים כאנומליה, והתקשו להסביר את עוצמתה החריגה. "אנחנו רואים את האל ניניו מתלבש על התחממות כללית. זה מאותת לנו שגם אם ההתחממות היא כמו שחזינו, כשהשינויים הטבעיים מתווספים אליה — אנחנו יכולים להגיע למצבים שלא היינו בהם מעולם", מסבירה פרופ' נילי הרניק מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. "זה מפחיד שזה מתרחש באוקיינוס — ככל שהתחממות תחדור יותר עמוק לאוקיינוסים, כך האינרציה יותר גדולה. כלומר, גם אם נפסיק לפלוט גזי חממה, ונמצא דרך להוציא את אלו שכבר פלטנו מהאטמוספרה, לאוקיינוס ייקח זמן להתקרר ונישאר עם האינרציה של מה שעשינו עד עכשיו. החשש הוא גם שהתחממות האוקיינוסים תאיץ את המסת הקרחונים היבשתיים של אנטרקטיקה וגרינלנד. השאלה הגדולה היא כמה רע עוד צריך להיות עד שנבין שאנחנו משחקים באש, וככל שיקח יותר זמן כך יהיו תוצאות יותר חמורות להתמודד איתן. עד שנגיע לאפס פליטות, יכול להיות שכבר יתרחשו אסונות גדולים ממש".
המדענים צפו הקיץ בדאגה גם בגרף הקרח באנטרקטיקה, כשקרח הים באזור הגיע לשפל היסטורי. קרח הים באזור אמור להתחדש לאחר הקיץ ולהגיע לשיאו במהלך החורף בחצי הכדור הדרומי. לא רק שקרח הים באזור לא חזר לרמות הצפויות לחורף, אלא שהוא בשפל שלא היה כמותו לתקופה זו של השנה מאז החלו המדידות, כשאזור כמעט בגודל ארגנטינה לא הצליח להתאושש ולקפוא מחדש. לפי הערכה מדעית חדשה של British Antarctic Survey, "כמעט בטוח" שאירועי קיצון עתידיים באנטרקטיקה יהיו גרועים יותר מאלו שכבר נצפו, כשקצב איבוד יריעת הקרח באזור "תואם את התרחיש הגרוע ביותר" של פורום המדענים הבין־ממשלתי לשינויי האקלים של האו"ם (IPCC), למרות שהפליטות העולמיות מתקרבות רק למסלול הביניים.
מדענים שעוסקים זה שנים ארוכות במחקר אקלימי, חוששים שההידרדרות האקלימית הנוכחית מקדימה את התחזיות המדעיות. פרופ' דניאל רוזנפלד, קלימטולוג מהאוניברסיטה העברית וחוקר בפורום המדענים של האו"ם, מסביר כי "מה שאנחנו חווים זו קפיצת מדרגה, התממשות של תרחיש ה'עסקים כרגיל' על פני תרחיש של הפסקת הפליטות והתוצאות הן בהתאם. בגלל קפיצת המדרגה, התופעות שאנחנו רואים עכשיו מקדימות את זמנן. ציפינו לחוות אותן אולי בעוד עשור. אחת הסיבות לכך היא האל ניניו שיישאר איתנו לשנה־שנתיים, אבל זה לא משנה את מה שיקרה בטווח הרחוק. הדעיכה שלו בהמשך לא תביא לירידה משמעותית של הטמפרטורה, אלא תקזז את המשך העלייה הצפויה בשל פליטות גזי החממה. לא תהיה התמתנות. המגמה היא חד־כיוונית".
שינויי האקלים הופכים את מזג האוויר לקיצוני ובלתי צפוי. הקיץ האחרון מעיד אולי יותר מכל על כך שיש להיערך לכך שאסונות שנחשבו בלתי סבירים יהפכו לסבירים, ולנסות להפחית באופן מהיר את פליטות גזי החממה כדי לבלום את ההתחממות ותוצאותיה, שיכולות להוביל למערכות מזון מדוללות, פליטי אקלים שיימלטו ממדינות מוכות בצורות וסכסוכים, והוריקנים וסופות שיותירו חורבן פיזי וכלכלי. נורות האזהרה כבר מהבהבות. מעליית מחירי האורז, החיטה, הפירות והירקות בעקבות אירועי קיצון אקלימיים ועד חברות הנסות מאזורים שבהם פרמיות הביטוח כבר לא יכולות לכסות בקלות את הנזקים העוצמתיים והתכופים. הפוליטיקאים, לעת עתה, מתקשים לשמוע את האזהרות וממשיכים לגלגל את הבעיה לדורות הבאים.
רוזנפלד מזכיר כי לא מדובר רק בעליית הטמפרטורה. שינויי האקלים גורמים לתופעות קיצון נוספות, מגלי חום לסופות הרסניות, ליבוי שריפות עוצמתיות, עליית גובה פני הים, הרס מערכות אקולוגיות ועוד. "בנוסף לגלי החום יש בארץ לחות קיצונית, ואנחנו גם רואים סופות רעמים מדבריות באמצע הקיץ", הוא אומר. "לא היה דבר כזה באופן משמעותי כל כך בעבר. זה ביטוי להתפשטות טרופית שהיתה צפויה להתרחש בהדרגה, ולא ציפינו לראות אותה מהר כל כך. בינתיים אנחנו דוהרים בכביש הראשי לעולם החם, את האקזיט לבלימת ההתחממות במעלה וחצי כבר פספסנו ועכשיו אנחנו גם חולפים על פני האקזיט לשתי מעלות. אנחנו במרוץ נגד הזמן ומפסידים — אבל מוטב לפעול מאוחר מאשר לעולם לא".
שני אשכנזי