הכשירות המבצעית של צה"ל, ושל חיל האוויר בפרט, נפגעו. מדובר בעובדה, אין כבר מקום לפרשנויות. אפשר אולי להתווכח אם האשמה מוטלת על הקואליציה, שמקדמת הליכי חקיקה דורסניים שישנו את האופי הדמוקרטי של ישראל, או על חיילי המילואים המוחים, ששירתו את המדינה נאמנה עשרות שנים והחליטו להפסיק להתנדב כי הם מרגישים כי החוזה עמם הופר. כך או כך, הפגיעה קיימת, והיא מסכנת את ביטחון המדינה ותושביה.

במטה הכללי מודעים היטב לבעיה הזו, שבוודאי מדירה שינה מעיני הרמטכ"ל הרצי הלוי וקציני הפיקוד הבכיר. כיאה לקצין ממושמע, החליט הרמטכ"ל לעבוד לפי הפרוטוקול הרשמי — הוא יעדכן את ראש הממשלה, שר הביטחון והקבינט בדבר הפגיעה בצה"ל והסיכון הביטחוני הגובר, ואלו יקבלו החלטות בהתאם למידע הקיים. היתה רק בעיה אחת בתוכנית, בנימין נתניהו. ראש הממשלה לא הסכים לפגוש את הרמטכ"ל לפני ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, ומאז סירב בקנאות לכנס את הקבינט המדיני־ביטחוני ומנע דה־פקטו משרי הממשלה מידע קריטי על כשירות הצבא. לקח לרמטכ"ל כמה ימים, אבל בסוף הוא הבין עם מי יש לו עסק. ב־10 באוגוסט "הדליף" דובר צה"ל שיחה שערך מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר עם כ־60 מילואימניקים, שבה התריע כי יש "פגיעה מעמיקה" בכשירות החיל. הדלפת השיחה נועדה לשדר שני מסרים. הראשון מיועד לציבור, שיידע את המצב לאשורו, ללא תיווך של פוליטיקאים שמנסים לייפות את המציאות. השני היה מסר לנתניהו ולקואליציית הבלהות שלו. אפשר לסכם את המסר הזה ב"אנחנו לא מוכנים לשתוק יותר". מאותו רגע הצטרף הרמטכ"ל לשורה ארוכה של "בוגדים", שסימנה מכונת התעמולה והרעל המיומנת של השלטון. ברוך הבא למועדון הרצי, יש מקום לכולם סביב השולחן.

יובל שדה