<

למדורג הקודם

למדורג הבא

>

16

רונן בר, ראש השב"כ

צילום: יריב כץ

ועד ההיגוי

מדיניות וניהול

דן חלוץ

משה (בוגי) יעלון

יוסי קוצ'יק

עמוס מלכא

משפט וממשל

דינה זילבר

גלעד שר

גיוס משאבים

אורני פטרושקה

לוגיסטיקה

יהודה אדר

ייעוץ תקשורתי ופרסום

אילן שילוח

איתי בן חורין

צוות מטה המאבק

ערן שוורץ

דריה הניג־שקד

רון קורמוס

ורד בוסקילה

בטי הלפר

עדי כהן

תמר שינהורן

יעל דרוקר


צילומים: טל שחר, חיים הורנשטיין, צביקה טישלר, ויקפדיה, גבריאל בהרליה, אלכס קולומויסקי, עידו איז'ק, קובי קואנקס, טוויטר, גדי קבלו, עמית שעל

דדי ברנע

דדי ברנע, ראש המוסד ורונן בר, ראש השב"כ

מבחן הנאמנות

במוסד ובשב"כ שומרים על שתיקה, אבל אם הממשלה לא תכבד את פסיקות בית המשפט העליון, ההערכה הרווחת היא שהם יהיו נאמנים לרשות השופטת

ארגוני ביון שומרים על פרופיל ציבורי נמוך. זה הדנ"א שלהם, שמאפשר להם לעשות את שליחותם נאמנה. "מגן ולא ייראה". גם בשנה האחרונה השתדלו השב"כ והמוסד להשאיר את הכביסה המלוכלכת בפנים בזמן שהמדינה מתפרקת. הארגונים הצליחו לשמור על אחדות פנימית יחסית, למרות שראשי הארגונים יודעים היטב כי במקרה של חציית קו אדום מצד הממשלה, גם עובדיהם לא ישתקו.

אך בצוק העיתים, אפילו ארגוני הביון החשאיים ביותר נגררו בכוח מהצללים לאור השמש. החשש ממשבר חוקתי העלה את השאלה שאף אדם סביר לא היה יכול לדמיין שנגיע אליה: למי יהיו נאמנים ראשי כוחות הביטחון אם הממשלה לא תכבד את פסיקות בית המשפט העליון? ההערכה הרווחת היא שבמקרה כזה, ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר, כמו גם הרמטכ"ל הרצי הלוי, יהיו נאמנים לדין ולרשות השופטת ולא לדרג הפוליטי המפר את החוק. אם בנימין נתניהו יעמיד את הדברים למבחן, הוא עלול למצוא את עצמו כמו גנרל נטול דיוויזיות, כשאי־ההתנדבות של כמה אלפי מילואימניקים תיראה כמו משחק ילדים לעומת ראש ממשלה שארגוני הביון מסרבים לציית להוראותיו הלא־חוקיות.

בניגוד לטייסים, אנשי המ"מ או יוצאי השייטת ומטכ"ל, במוסד ובשב"כ שומרים על שתיקה בכל הקשור למהלכים העתידיים שלהם. גם זו אסטרטגיה, אולי חכמה יותר. לא מדברים בכלל, אבל מחזיקים איום ממשי על היכולת של הקואליציה לקדם את תוכניות ההפיכה עד הסוף.

העובדה שאזרחים רבים מקווים שהשב"כ והמוסד ישמשו מעין רשות שלטון חמישית שתגן על המשטר הדמוקרטיה היא תעודת עניות לישראל 2023. ארגוני ביון אינם אמורים לתפקד כמגיני הדמוקרטיה. אלו גופים ביטחוניים היררכיים ופטריארכליים במהותם, שלא משחקים לפי כללי החוק, המוסר או המינהל התקין בהגדרתם. ההיסטוריה אף הוכיחה שארגונים כאלה פורחים דווקא במשטרים סמכותניים, שנותנים להם כוח נטול הגבלה. אבל זמנים נואשים מובילים לפתרונות נואשים. ואם יש משהו שאין עליו ויכוח, זה הייאוש.

יובל שדה