יואב קיש רכב על עברו כטייס כל הדרך אל הממשלה. הוא אפילו מינה את המפקד שלו בצבא תא"ל אסף צלאל למנכ"ל המשרד. ספק אם הוא העלה על דעתו שהשנה הראשונה שלו בממשלה תהיה השנה שבה יהפוך בקרב הטייסים למנודה בשל ההפיכה המשטרית. חבריו לקורס טיס כתבו בקבוצת הוואטסאפ ש"זה הזמן להילחם בקיש כי הוא חבר למחריבי המדינה" והוא עזב את הקבוצה. בשיא ההכנות לשנת הלימודים, אחרי ביטול עילת הסבירות, גם צלאל התפטר.

קיש ביקש מנתניהו את משרד החינוך אף שהיה ברור שיקבל משרד נכה וסמכויות מוגבלות. מבחוץ הוא קיבל את אבי מעוז, ובתוך משרדו מונה שר לענייני חינוך חרדי, חיים ביטון מש"ס, שיקבל בשנתיים הקרובות תוספות של 3 מיליארד שקל להמשך הלימודים כמעט ללא תכני ליבה. החינוך הממלכתי, הגדול פי שלושה, קיבל 700 מיליון שקל לשנה. קיש נותן לביטון לעשות כרצונו, בעוד הוא מנסה להשתלט על מוקדי כוח, בעיקר כאלה שאינם בליבת המשרד אך יש בהם מינויים שהרגיזו את משפחת נתניהו. תחילה ניסה להשתלט על הספרייה הלאומית ונסוג בשל איומי התורמים. אחר כך ניסה להשתלט על המועצה להשכלה גבוהה ואז ניסה להדיח את יו"ר יד ושם. רק בשבוע האחרון של החופש הגדול החל לגלות מעורבות במו"מ עם מורי העל יסודיי, שנקטו עיצומים לאורך חודשים.

מערכת החינוך סובלת ממחסור עצום במורים. אבל המשרד תחת קיש עסק בשנה החולפת בהטלת אימה כדי שמורים לא יעזו להביע עמדה ביחס להפיכה המשטרית, והשנה הפיץ מערכי שיעור בעניין ההפיכה שאינם כוללים חשש מדיקטטורה - להבטיח שהדור הבא כבר לא יכיר דמוקרטיה אמיתית.

שחר אילן