למעלה: המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי־חוקתי, אביטל סומפולינסקי. מימין: המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי־מינהלי גיל לימון, המשנה ליועמ"שית לענייני משפט אזרחי, כרמית יוליס
צילומים: יואב דודקביץ, יאיר שגיא, עמית שאבי
צילומים: טל שחר, חיים הורנשטיין, צביקה טישלר, ויקפדיה, גבריאל בהרליה, אלכס קולומויסקי, עידו איז'ק, קובי קואנקס, טוויטר, גדי קבלו, עמית שעל
המשנים של גלי בהרב־מיארה, שמעניקים לה גיבוי מקצועי וערכי, נלחמו השנה ביוזמות ההפיכה וסייעו בהתרת סוגיות חברתיות סבוכות
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה פועלת באמצעות המשנים שלה. קשה לדבר על המשנים הללו כעל החיילים שבשטח, כי הם יותר מפקדים מחיילים. הם מקבילים יותר לפורום מטכ"ל בצה"ל או לסגל פיקוד כללי של בכירי המשטרה. הם מעטפת הגיבוי המקצועי והערכי שמאחורי היועצת המשפטית לממשלה.
עורך הדין גיל לימון, המשנה למשפט ציבורי־מינהלי, הוא הלוחם המרכזי ביוזמות ההפיכה בוועדת החוקה של הכנסת, שם התבטא בחריפות נגד ביטול עילת הסבירות. "בפנינו הצעה לפטור רק את הממשלה ושריה מחובה לפעול בסבירות כלפי אזרחי המדינה בכל תחום שהוא", אמר, "המשמעות של הדבר, הלכה למעשה, היא הענקת כוח שלטוני בלתי מבוקר בידי קבוצה מצומצמת של נבחרי ציבור שמלכתחילה מרכזים בידם כוח שלטוני רב ויכולת השפעה עמוקה על הציבור כולו. מדובר ביצירת מעין 'מקלט' משפטי, המאפשר פעולה בחוסר סבירות".
עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, המשנה למשפט ציבורי־חוקתי, דיברה על הסכנות בהכפפת הוועדה לבחירת שופטים לקואליציה. היא גם הגנה על זכות ההפגנה בשדה התעופה. "נתב"ג הוא מרחב ציבורי", אמרה, "ועל כן לכל אדם הזכות לחופש הביטוי וההפגנה גם במרחב זה".
עורכת הדין כרמית יוליס, המשנה למשפט אזרחי, עיצבה את ההסדר שאמור לפרק את הסוגיה החברתית הטעונה של גישת הציבור לנחל האסי. "ההסדר נועד להבטיח גישה חופשית לציבור אל נחל האסי, מכוח היותם מקרקעי יעוד, לצד שמירה על איכות החיים של תושבי קיבוץ ניר דוד", איזנה יוליס בין הצדדים שמתקוטטים על פנינת הטבע.
עורך הדין שרון אפק, המשנה שמנהל את מערך הייעוץ והחקיקה, הוא אלוף במילואים והקצין ההומוסקסואל הגלוי הבכיר בצה"ל. הימין המתנחלי העמוק מתעב אותו. אפק התייחס להפיכה המשפטית בכנס איגוד המשפטנים, כשדיבר על הרעיון להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. אין צורך, אמר, אנחנו כבר כאלה, "אנחנו חבים חובת נאמנות לציבור כולו, לא לאדם אחד".
משה גורלי