בינואר, שעות ספורות לאחר ששר המשפטים יריב לוין הציג את ההפיכה המשטרית שבכוונתו לקדם, אמר ל"כלכליסט" המדרג הרשמי של ישראל בחברת הדירוג S&P, מקסים ריבניקוב, כי "אם בניגוד לעבר, המערכת המוסדית בישראל תיכנס למסלול עקבי של היחלשות — לרבות פגיעה במערכת האיזונים והבלמים — והכוח הפוליטי ירוכז יותר מדי בידי אדם או קבוצה אחת, הדבר עלול להפוך לסיכון אמיתי לדירוג". מאז, סוכנויות הדירוג חזרו לחיינו בעוצמה שלא ראינו כמותה מאז 2001, עת התעורר חשש ממשי להורדת דירוג האשראי של ישראל על רקע המשבר הכלכלי החמור שגרמו פיצוץ בועת הדוט.קום והאינתיפאדה השנייה.

בחודשיים האחרונים סוכנויות הדירוג בעיקר הרימו דגלים אדומים — למעט מודי'ס, שעשתה פעולה דירוגית ראשונה כשהורידה את תחזית דירוג האשראי מ"חיובית" ל"ניטרלית". בנוסף הן פורסמו שלוש הערות מנפיק שלא מן המניין (שתיים מהן בידי מודי'ס ואחת בידי S&P). הדו"חות שסיפקו היו חמורים

במיוחד ורובם שיקפו נאמנה את הסכנות שעומדות בפני כלכלת ישראל, שבשני העשורים האחרונים הציגה ביצועים אדירים בזכות מגזר עסקי תוסס, שירות מדינה מקצועי וקהילה מדעית מוצלחת - ולאו דווקא בזכות החלטות הדרג הפוליטי.

בסופו של דבר, חברות הדירוג לא המציאו כלום: הן משקפות את מה שאמרו וכתבו כל הכלכלנים בכל רחבי הגלובוס על ההשלכות הרות האסון של ההפיכה המשטרית על הכלכלה. ולראיה: אגרות חוב ממשלתיות של ישראל ו־CDS (ניירות ערך המשקפים סיכון מדינה) כבר נסחרים ברמות דומות לאלו של מדינות עם דירוג אשראי נמוך משלנו. כמו שנוהגים לומר כלכלנים בכירים שמכירים את סוכנויות הדירוג היטב, "הן באות לסגור אירוע אחרי שהוא כבר קרה". לכן בתקופה הקרובה, ככל שההפיכה תתקדם, סוכנויות הדירוג לא צפויות להיעלם מחיינו. קל וחומר אחרי שגילו כי קיבלו הבטחות שווא מפוליטיקאים ומפקידים בכירים. אם הן יורידו את הדירוג בסופו של דבר, זה יקרה אחרי שהכלכלה תאבד גובה - וזה רק יחריף את הפגיעה בה.

אדריאן פילוט