אם יש מישהו שראש הממשלה בנימין נתניהו לא צריך לחשוש שיפרק את ממשלתו למרות איומיו התכופים, זהו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אומרים עליו שהוא הגורם הכי לא צפוי בקואליציה, אבל קשה לדמיין את נער הגבעות במיל' מוותר על הכיסא שהוא כל כך אוהב, על השררה, הכוח, זמן המסך ותשומת הלב, שאין עוד מי שנהנה מהם כמוהו. לכן, בכל פעם שבן גביר מאיים על נתניהו, צריך לזכור שהאקדח שלו ריק מכדורים. או בשפה שבן גביר יבין: סרק, סרק.

במערכת הבחירות של 2021 נתניהו עוד הצהיר ש"בן גביר לא יהיה שר בממשלתי" ובמערכת הבחירות האחרונה ניסה בכל מאודו להימנע מתמונה משותפת עם יורשו של הרב מאיר כהנא, ואף סירב לעלות על במה עד שבן גביר יירד ממנה. והיום: שותפות אמיצה בקואליציה, כשבן גביר, חרף גיליון הרשעות הכולל הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור, הפרעה לשוטר ועוד, מופקד על לא אחרת ממשטרת ישראל, אותה משטרה שעצרה אותו בעבר שוב ושוב. אף אחד לא היה מצליח לכתוב סאטירה כזו.  

נתניהו הכשיר את בן גביר, הפך אותו לשחקן לגיטימי במערכת הפוליטית, וכעת נכנע שוב ושוב ללחץ שלו. זה בא לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית, שכלל הבטחות רבות ותקציבי עתק שבן גביר דרש, בהתחייבות החתומה שנתן נתניהו לבן גביר בסוף מרץ להקים תחת המשרד לביטחון לאומי את המשמר הלאומי, התחייבות שהפכה להחלטת ממשלה ולוועדה שמגבשת כיום המלצות ליישום המהלך, ואפילו בשינוי שם המשרד: מהמשרד לביטחון הפנים למשרד לביטחון לאומי, לבקשת בן גביר. ראשי התיבות הן משרד הבל"ם, אך לשר המכהן אין יותר מדי בלמים.

היעדר הבלמים לא מתבטא רק בנפנוף באקדח מול מאבטחים ערבים, אלא בכל תגובה ומופע תקשורתי שלו. הוא בעל מיומנות תקשורתית יוצאת דופן, מגיב ומצייץ ללא הרף, לא מפספס הזדמנות לקבל כותרת ומצדיק את הכינוי שדבק בו, "שר הטיקטוק". אפשר היה לחיות עם זה, לו לפחות היה מביא תוצאות במלחמה בפשיעה או בחיזוק ההרתעה נגד עבריינים (ולא רק נגד מפגינים). הבעיה היא שבמבחן התוצאה בן גביר נכשל, ויעיד על כך המספר המזעזע של יותר מ־160 נרצחים ערבים מתחילת השנה, שיא מפוקפק שלעד יהיה רשום על שמו.

"אפס ביכולות, אפס באחריות, אפס במשילות", נכתב בשלטים של אנשי מחאת "אחים לנשק" שהפגינו נגד בן גביר, אבל לא נראה שזה מזיז לו. נציבת שב"ס הודיעה שתעזוב בקרוב את תפקידה על רקע התנהלותו, ולטענתה הוא מתערב בהחלטות מקצועיות ומבצעיות וסוחר במינויים ובתקציבים. גם במשטרה מספרים שהשר נוהג לפנות ישירות לניצבים ואפילו לקצינים בדרגי השטח, ומנסה להנחית עליהם "הוראות ביצוע". במקביל, בן גביר ממשיך בתהליך "ניקוי" המשטרה ממי שלא סר למרותו, שכולל גם קידום של מי שמתאים את עצמו לרצונותיו של השר. מפחיד לחשוב שבן גביר יהיה האדם שיקבע בקרוב את זהות המפכ"ל הבא. עם כל הביקורת, כנראה שעוד נתגעגע לקובי שבתאי.

עמיר קורץ