תחת התירוץ של התאמת הרגולציה בשוק התקשורת לעידן האינטרנט, שר התקשורת שלמה קרעי חותר לרמוס את כלי התקשורת בהתאם לאג'נדה שלו ושל ממשלתו. החל מביטול ההפרדה בין חברת החדשות למחלקה המסחרית בערוצי הטלוויזיה, דרך פגיעה בהכנסות תאגיד השידור הציבורי וכלה בהקמת גוף שיפקח על ערוצי הטלוויזיה ושחבריו ימונו בידי פוליטיקאים, תזכיר חוק השידורים החדש של קרעי מעורר התנגדות מקיר לקיר בשוק התקשורת, מחשש שהמערכת הפוליטית תשתלט על תחום החדשות בישראל.

החשש מבוסס, שכן בתזכיר שהציג קרעי יוכל שר המשפטים להחליט על הפחתה של קנסות שיינתנו לערוצי חדשות — כלומר שר בממשלה יקבע מה יהיה גובה הקנסות שישלמו גופי השידור שמסקרים אותו. כ־75% מתזכיר החוק מבוסס על תזכיר חוק השידורים שפרסם קודמו בתפקיד, יועז הנדל, אך ההתנגדות לתזכיר של קרעי נוגעת דווקא לשינויים שגיבש משרד התקשורת ביתר ה־25%.

בתזכיר של קרעי יש גם שינויים הכרחיים לשוק השידורים, כמו המעבר של עידן+ משידור אנלוגי, המחייב רכישת מכשיר בעלות של כמאה־מאתיים שקל על מנת לראות את השידורים, לאפליקציה חינמית, שתפחית 40 מיליון שקל מעלות הפעלת עידן+. הכרחית גם סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין והקמת גוף אחד במקומן, שבניגוד למצב כיום יחיל רגולציה וחוקים אחידים לכל השחקנים בשוק הטלוויזיה, ללא קשר לטכנולוגיה שבה הם משדרים. עם זאת, הרכב המועצה שמציע קרעי מסוכן. דבר נוסף שעל קרעי לקדם הוא הפרטת הדואר, שהפסיד בין 2020 ל־2022 קרוב ל־2 מיליארד שקל. אף שהשר טוען שהוא תומך בהפרטה, הוא מקדם את הדחת היו"ר מישאל וקנין, שיש הסכמה בשוק ההון ובפקידות הבכירה באוצר וברשות החברות שתפקודו מעולה ושהמשך כהונתו יסייע בהפרטה.

עדיאל איתן מוסטקי