במהלך עשר השנים שכיהן כמנכ"ל שופרסל, הפך איציק אברכהן לגורם המשפיע ביותר על ההוצאות המזון ומוצרי הצריכה של הישראלים. השנה, עם שובו לחברה כיו"ר הדירקטוריון, נראה כי השפעתו על הכיס של הצרכן הגיעה לשיא חדש, כששופרסל הסירה אחריות מחלקה ביוקר המחיה.

אברכהן התפטר בתחילת השנה שעברה, על רקע מאבק עם יו"ר החברה דאז יקי ודמני, שזכה לתמיכת הדירקטוריון. לאחר שאותו דירקטוריון הדיח את ודמני, אברכהן שב לחברה בכפוף להחלפת מחצית מחברי הדירקטוריון. כשחזר לחברה שניהולה נזנח לאורך אותה שנה, הוא מיהר להוביל לסיום כהונתם של חברי הנהלה שחש שהיו לטובת ודמני, כמו סמנכ"לי הכספים, הסחר, משאבי האנוש והיועץ המשפטי.

רק אז התפנה לטפל אברכהן בתוצאות המשבר הניהולי, באמצעות תוכנית התייעלות שכללה פיטורי כ־120 עובדים במטה שופרסל. בזמן שאברכהן היה עסוק בלפרק ולהרכיב מחדש את שופרסל, ויתר סגנו לשעבר אורי קילשטיין על ההצעה לחזור לנהל את שופרסל תחתיו וערק למתחרה יינות ביתן, לטובת השקת קרפור בישראל, מה שיצר לבוס לשעבר בעיה חדשה של מתחרה בינלאומי, ללא מענה מצידו. אברכהן, מנגד, מינה תחתיו את אורי וטרמן למנכ"ל שופרסל.

בתחילת גל דרישות הספקים לעליות מחירים אברכהן עוד עשה שרירים במה שנראה כמאבק למען הצרכנים. בדצמבר האחרון הודיעה הרשת על מהלך "הורדנו־נעלנו" — הורדת מחירים של כ־300 מוצרים והבטחה לא לייקר אותם במשך חצי שנה. את המהלך חגגה שופרסל בקמפיין מושקע, וכשתמה חצי השנה, לא סיפרה לצרכנים כי מחיר המוצרים חזר לעלות, ובחלק מהמקרים אף ליותר מהמחיר קודם. את ההבטחות זנח אברכהן לטובת שיפור חד בתנאי הסחר מצד אותם ספקים. על הדרך, הוא יקר שוב את מוצרי המותג הפרטי, שהפך לספק הרביעי מבחינת נתח שוק בתוך הרשת.

עליות המחירים ותוכנית ההתייעלות הוכיחו את עצמן בטווח הקצר, למרות שלרשת יש עוד דרך ארוכה לשיקום הנזק שנגרם למובילת שוק הקמעונאות. אם את 2022 חתמה שופרסל עם ירידה במכירות והתרסקות של הרווח הנקי ביותר מ־99% שהסתכם ב־2 מיליון שקל בלבד. תחילת 2023 כבר נראתה אחרת עם שיפור ברווח, אך קיפאון במכירות.

מי שנותרו מחוץ לחגיגה הם הצרכנים. השנה הנוכחית תיזכר יותר מכל כשנה שבה אברכהן הסיר מעצמו אחריות ליוקר המחיה התופח כשהבהיר כי האחראים הם הספקים והממשלה, ואילץ את הצרכנים לשלם הרבה יותר על עגלת קניות קטנה יותר.

נורית קדוש