כבר כמה שנים שהגופים המוסדיים הם מהכוחות המשמעותיים ביותר בשוק ההון המקומי. כל אחת מחברות הביטוח וכל אחד מבתי ההשקעות מנהלים מאות מיליארדי שקלים, וכל אחד מהגופים האלו מחזיק בנתחים משמעותיים ברוב החברות הציבוריות. ומשום כך, הם בעלי השפעה של ממש על כל הנעשה בבורסה המקומית. הם רוקמים עסקאות גדולות והם אלו שצריכים לנהל איתם מו"מ כשבעל שליטה רוצה להעלות לעצמו את השכר.

בשנים האחרונות המוסדיים הרחיבו את השפעתם המשקית עוד יותר בזכות השקעה מסיבית בחברות פרטיות, דוגמת ההשקעה שביצעו כלל ביטוח והפניקס בקבוצת מאיר שמייבאת, בין היתר, את רכבי וולוו והונדה. המוסדיים מהווים גם אלטרנטיבה מסוימת לבנקים, שכן הם מעורבים במימון של עסקאות גדולות במשק, וניכר שהם מקדישים מאמצים ותשומת לב לתחום האשראי. בשנה האחרונה עברה חברת כרטיסי האשראי MAX לידי קבוצת כלל ביטוח, ואילו ישראכרט עתידה לעבור בקרוב לידי קבוצת הראל. המוסדיים הם המועמדים המרכזיים לרכוש את חברת כרטיסי האשראי השלישית כאל מידי בנק דיסקונט. המועמדת הבולטת ביותר לרכישת כאל היא הפניקס.  

ככל שמהלך כזה יושלם, המוסדיים יקבלו לידיהם מנוף כוח נוסף. יש כבר מי שתוהים אם המוסדיים לא צברו כוח רב מדי, בעיקר נוכח ההיקף המצומצם יחסית של השוק, שאף מציב אותם במצב של ריבוי ניגודי אינטרסים. מנגד, ישנם מי שסבורים שחיזוק המוסדיים בשוק האשראי הוא המפתח ליצירת תחרות אמיתית לבנקים, שכן חברות כרטיסי האשראי לא הצליחו בכך כחברות עצמאיות.

מה שבטוח הוא, שבעתיד הנראה לעין המוסדיים ימשיכו לצבור כוח, שכן בכל חודש הציבור מזרים אליהם מיליארדי שקלים שנועדו לחיסכון.

ירדן רוז'נסקי