מוחמד בן סלמאן, יורש העצר וראש ממשלת סעודיה ובעצם האיש שמנהל את ענייניה של ממלכת הנפט, המשיך השנה לבסס את מעמדו כאיש הכי משפיע באזור המזרח התיכון ואולי אף מעבר לו. בדצמבר הוא יצא מגדרו בעת שאירח בכבוד מלכים את נשיא סין בממלכה, והשניים חתמו על שורה של הסכמי שיתוף פעולה. זו הייתה אצבע בעין של הממשל האמריקאי שרק מספר חודשים קודם לכן זכה הנשיא ביידן לאירוח צונן מהסעודים.

ההתקרבות הסעודית לסין באה לידי ביטוי במהלך השנה החולפת בבייג'ינג בהסכם הפיוס שהפתיע רבים, כולל בישראל, בין סעודיה לבין היריבה והשכנה המרה, איראן. הסכם זה הגיע לאחר נתק של שבע שנים בין טהרן לבין ריאד ומלחמה עקובה מדם בין הסעודים לפרוקסים האיראניים על אדמת תימן.

אבל בכך לא תמו ההפתעות מצדו של בן סלמאן שבד בבד מנהל מגעים אינטנסיביים עם הממשל האמריקאי על עסקה צבאית־כלכלית־גרעינית כוללת שתמורתה תנרמל ריאד את יחסיה עם ירושלים. "הנורמליזציה עם סעודיה" חדרה עמוק לשיח הפוליטי בישראל כאחד מיעדיה המרכזיים של ממשלת נתניהו הנוכחית. אבל כדי שזה יקרה ממשלת ישראל תצטרך לעמוד בתנאים הנוקשים שמציב הנסיך הסעודי, וספק רב אם בהרכבה הנוכחי ובמדיניות שהיא נוקטת ביהודה ושומרון היא תוכל לעשות זאת - התקדמות משמעותית מול הפלסטינים. לבן סלמאן יש עוד דרישות מאתגרות מבחינת ישראל, כמו השגת מערכות נשק אמריקאיות מתקדמות ותוכנית גרעינית, כולל העשרת אורניום, בממלכה. לפי המסרים המגיעים מריאד, בן סלמאן לא מתכוון להתפשר על דרישותיו ביחס לישראל. הוא יוודא היטב שדרישותיו מתמלאות לאחר שהפיק את הלקחים מהמקרה של שכנתו איחוד האמירויות שחתמה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל תמורת הבטחות לאספקת מערכות נשק מתקדמות, ובייחוד מטוסי החמקן אף 35, שעד היום לא הגיעו אליה.

השפעה נוספת של בן סלאמן והכסף הסעודי שניכרה השנה הרחק מישראל היתה החדירה לעולם הכדורגל. המספרים לא פחות ממטלטלים. ה"פייננשל טיימס" דיווח בחודש שעבר כי ההוצאות של מועדוני הענק בערב הסעודית, בחלון העברות הנמשך מיוני עד ספטמבר, הן שניות רק ל־640 מיליון יורו שהוציאו הקבוצות בפרמייר ליג האנגלית, ליגת הכדורגל העשירה בעולם, לאורך העשור האחרון. הדברים פורסמו עוד בטרם נחתמה באופן רשמי עסקת העברתו של קפטן נבחרת ברזיל, ניימאר, מפריז סאן ז'רמן לאל הילאל תמורת כ־100 מיליון יורו.

הליגה הסעודית אמנם פועלת כבר מספר עשורים, אך לכדה את תשומת הלב העולמית רק בדצמבר האחרון כאשר קבוצת אל־נאסר החתימה את כריסטיאנו רונאלדו. ביוני האחרון השתלטה קרן ההון של סעודיה בשווי 650 מיליארד דולר על ארבע הקבוצות המובילות בממלכה ובכך "שינתה לגמרי את שוק הכדורגל העולמי", כפי שהודה מאמן מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה.

הכדורגל בסעודיה יושב על תשתית תרבותית והיסטורית רחבה. סופר הכדורגל הבריטי, ג'יימס מונטאגיו, שחיבר ב־2013 את הספר "When Friday Comes" שבו תיאר מסע שעבר באצטדיונים במזרח התיכון מספר ש"האהבה של הסעודים לכדורגל היא טהורה. אני לא חושב שלעוד מדינה בעולם יש את אותה תשוקה למשחק כמו שיש לסעודים, אולי חוץ מברזיל. הסיבה פשוטה: זו אומה שחיה עשרות שנים תחת סגרגציה. סעודיה היא המדינה השמרנית ביותר בעולם הערבי בפער אדיר. עד לפני כשלוש שנים לא היו שם תיאטראות, בתי קולנוע או כל פורום אחר של בידור, חוץ מהכדורגל. למגרשים מגיעים כ־50 אלף צופים בכל משחק".

הם ישנו את עולם הכדורגל?

"ברור. הם כבר התחילו. המטרה היא לייצר מועדונים שמייצרים מספיק הכנסות כדי להתחרות עם קבוצות גדולות אחרות באירופה על החתמת הכוכבים הכי גדולים. זה עוד ייקח זמן עד שהם יתקרבו, אבל לא הייתי מציע לזלזל בסבלנות של אנשי המדבר".

דורון פסקין ואיתי גודר